כרך ספרים עם חתימת קודשו של ה'כתב סופר' – הסכמות מאביו החתם סופר ומזקנו רבי עקיבא איגר

שני ספרים שנכרכו יחד במקור, בהם למד מרן ה'כתב סופר':
א. ספר מאירת עינים, על בדיקת הריאה, מאת הגיסים רבי מרדכי זאב סג"ל איטינגא ורבי יוסף שאול נתנזון. וילנה, תקצ"ט 1839.
ב. ספר עדות לישראל - שמלה שלישית, חידושים על מסכת מכות, מאת רבי בנימין זאב כ"ץ רפפורט. פרשבורג, תקצ"ט 1839.
בראש השער של הספר הראשון, חתימה בכתב-ידו: "שייך לי הק' אשב"ה מוהרמ"ס ז"ל" [הקטן אברהם שמואל בנימין בן הרב מורנו ורבינו הרב רבי משה סופר זכרונו לברכה]. מתחת לחתימתו, חותמת בנו רבי משה סופר זצ"ל.
בין המסכימים על הספר 'מאירת עינים': הגאון רבי עקיבא איגר - זקנו של ה'כתב סופר'. בספר 'עדות לישראל' מופיעה הסכמת אביו ה"חתם סופר" (הספר נדפס בחייו).
תולדותיו בקודש
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר (תקע"ה-תרל"ב), מגדולי דורו, ממנהיגי יהדות הונגריה. בנו בכורו של ה"חת"ם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג.
חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר".
עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן, מילדותו ניכר בגודל קדושתו ובדבקותו המיוחדת בלימוד התורה.
אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, והועידו לישב על כסאו בבא העת.
עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרעשבורג ובראשות הישיבה. אף שהיה אז צעיר לימים, כבן 24 שנים. גדולי הרבנים בדורו העריכוהו כאחד מגאוני הדור. עמד בראש הלוחמים נגד הרפורמים, ועל פי הוראתו התבדלו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות.
דבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו.
ישיבת פרעשבורג שעמד בראשה הייתה החשובה שבישיבות הונגריה. בתקופתו למדו בישיבה מאות בחורים. תלמידיו היו לימים גדולי הרבנים בהונגריה וסביבותיה.
[2], 105 עמ'; כג דף. 23 ס"מ. מצב טוב, מעט בלאי בדפים ובכריכה.