מכתב ובו שאלות חריפות ששלח האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב לאדמו"ר ה'שפע חיים' מקלויזנבורג

מכתב ובו שאלות חריפות ששלח האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטראפקוב לאדמו"ר ה'שפע חיים' מקלויזנבורג

מכתב ובו שאלות נוקבות בנושא גורלו של עם ישראל והגאולה העתידה בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם - המכתב מוען לאדמו"ר רבי יקוטיאל יהודה הלברשטאם ה'שפע חיים' מקלויזנבורג.

על פני ארבעה עמודים פורס האדמו"ר שאלות שונות אשר 'מנקרות את מוחי כמה שנים' אודות דברים ששמע מפי ה'שפע חיים' בשעת ירית אבן הפינה לבית מדרשו, ובנושאים הרי גורל אודות גורלו של עם ישראל. המכתב פותח בשאלה אודות דברים שאמר ה'שפע חיים' אודות אבני המקום שעליהן הניח יעקב אבינו את ראשו, לאחר מכן שואל האדמו"ר אודות דברים ששמע מה'שפע חיים' על מה שידוע בשם ה'נועם אלימלך' שאמר שביטל את צרות חבלי משיח מעם ישראל ע"י הצרות שסבל בגלותו ונידודיו - על דברים אלו התבטא ה'שפע חיים' כי הצרות שהוא ביטל מתייחסות רק לצרות היהודים הדרים בארץ ישראל, אך צרות יהודי חו"ל אינן בכלל זה ואותן לא ביטל. על כך הוא בא בשאלה: "וקשה לי מאד מאד על זה, ראשית אני קיבלתי מכמה חסידים זקנים שאמר זאת בסתם ולא דיקא על דרי ארץ ישראל, ושנית קשה מאד להאמין ולהבין שרבינו הקדוש שמסר נפשו על טובת פחות שבפחותים שבישראל למה יגרעו בעיניו רבבות אלפי בני ישראל שהוגלו לפני אלפים שנה לגלות באונס וגרים בחו"ל בהיתר גמור - למה יגרעו הם מלהגן זכותו דמרן גם עליהם להצילם מחבלי משיח...".

השאלה השלישית המופיעה במכתב מתייחסת לפנייה שפנה ה'שפע חיים' לראש ממשלת ארגנטינה בנושא הפושע הנאצי אדולף אייכמן [שהובא למשפט באותה העת בישראל] ובו הוא מביע דעתו כי עדיף להשאירו בארץ ישראל ולדונו כאן ולא להעבירו לארגנטינה, בזאת שאלו האדמו"ר מסטראפקוב כי אינו מבין מדוע עלינו להתערב בזה הרי אם ישאר להשפט בארץ ישראל על פי המלצתו של ה'שפע חיים' ידונוהו בדיני המלכות החילונית שלא על פי תורה ['הרי ברור שבן גוריון ובית משפט שדנין כפי חוקי עכו"ם']- והם יתלו את הדבר בדעת תורה של ה'שפע חיים' ונמצא הוא מסייע לבן גוריון ובית המשפט אשר דנים כפי חוקי עכו"ם על ידי כך שהתערב בדבר והמליץ לדונוהו בארץ ישראל דוקא:"והממשלה וכל מוסדות הציונים בארץ ישראל ובחו"ל יתלו את הכל באילן גדול ויאמרו התירו פרושים את הנעשה ואת כל שלא נעשה בעניין המשפט...", ומדוע היה לו להתערב בזה?"

את המכתב מסיים האדמו"ר בלשון מעניינת בה מביע צערו כי יגע ממחלוקות ומביא דברים בשם האדמו"ר מסטראפקוב הקודם שאמר שמחלוקת בעלזא- מונקאטש עיכב את הגאולה מפני גודל העבירות שנצמח מזה עוון לשה"ר ורכילות וכו'. "ולבי בוכה מאין הפוגות מצער השכינה הקדושה" ומסיים שמוכן לבוא לשמוע תשובות לשאלות באם לא יהין האדמו"ר להשיבו בכתב 'תשובות להתיר את נפשי ממאסר הקושיות המנקרות את מוחי זה כמה שנים'."

רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטאם האדמו"ר מסטרופקוב [תרס"ח-תשנ"ה 1908-1995], בן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי שלום הלברשטאם מסטרופקוב. כיהן בחו"ל כאב"ד יבלונקה וכדיין בברגסאס. לאחר תלאות השואה שימש ברבנות במחנות העקורים בבומברג ובגלילות פרנקוניה. בשנת תש"ט עלה לארץ ישראל והתיישב ברמלה, שם הקים בית מדרש "דברי חיים". בשנת תשי"ג עלה לירושלים והקים בה את בתי המדרש של חסידות סטרופקוב.

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם [תרס"ה-תשנ"ד 1905-1994], האדמו"ר הראשון לחסידות צאנז-קלויזנבורג. עמד בראש החסידות משנת תש"ו ועד לפטירתו בשנת תשנ"ד. בבחרותו למד אצל 'הרב מדולקא' ובהמשך אצל רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא, הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק. בזמן השואה שהה במחנה פרוינבאך בשנות ה 50 עלה ארצה ופתח בית מדרש בכמה ערים, ובמקביל הקים את הקרייה החסידית בנתניה..

[4] דפים בכתב יד קודשו וחתימתו 25x16 ס"מ. סימן קיפול. מצב טוב.