מכתב מרטיט מאחד מגדולי האדמור"ים אודות תלאותיו ומשפחתו המפוארת שנספתה בשואה

מכתב מרטיט מאחד מגדולי האדמור"ים אודות תלאותיו ומשפחתו המפוארת שנספתה בשואה

מכתב מרטיט בכתב יד אחד מגדולי האדמורי"ם אודות תלאותיו בזמן השואה האיומה, ואודות מותם של אבותיו הקדושים ומשפחתו המפוארת וידידיו שנספו בשואה. במכתב הוא שופך את לבו ומתאר את נסיונות הריגתו ואת הפעמים שניצל ממוות בטוח ולעומת זאת את גודל האסון והאבדון הנורא של  - משפחתו - מחשובי משפחות האדמור"ים. נכתב כפי הנראה בשנות ה 40 המוקדמות סמוך לסוף המלחמה.  בצדו האחורי מופיע הזמן בו כתב את הדברים ללא ציון תאריך מדויק: "עש"ק ויקהל בבוקר שעה שמונה תל אביב ת"ו". מפאת חשיבות הדברים ונדירותם אנו מביאים את המכתב במלואו.

"ברוך ד' אשר הוצאנו מידי הרוצחים ומשאול אבדון של מחנות ההשמדה... צרות רבות סבבוני, סכנות עצומות הקיפוני, בין שיני אריות נחשים ועקרבים גליתי, באושוויץ, דכאו, גרוסוורדין שם מקומות ההריגה ועוד מחנות השמדה של עם הגרמני שהשמידו שליש עם הקודש בני ישראל עברתי שם, וכמה פעמים שהיו כפסע בין החיים ובין המתים. והשי"ת הצלנו ואני מברך על זה ברכת הודאה כדמחייבת מדאורייתא כמו"ש 'ברוך ד' אשר הציל וכו' ואם יתרו ברך על ישראל מכש"כ האיש בעצמו שניצל. אבדתי את כל היקר לי כבבת עיני אבי הקדוש וכו' משפחתו, זוגתי הראשונה, ובני ושלשת בנותי אחי ומשפחותיהם, ואחותי, דודי, דודתי ומשפחותיהם הקדושות, מי יתן ראשי מים לבכות מאין הפוגות כי אין לי נוחם. אני הגבר ראה עיני ראו עשן הקרימטוריום והרחתי ריח העשן של הקרבנות ונדדתי ממקום למקום ביאוש אחר יאוש כאשר בבוקר בבוקר ראו עיני את אחי וריעי שרק אתמול התפללנו ולמדנו יחד סבלנו ועבדנו לקינו יחד והן עתה למחרתו כבר הוצא מת מנפחי כפן ומוכים ולוקים במכות אכזריות שריפות המוניות. נמס כל לב והיה למים אין בו מתום. צדיקים קדושים וטהורים מכל בית ישראל וממשפחת אבותינו הקדושים האדמורי"ם מצאנז שינאווא סטראפקוב ראפשיץ איהעל אפטא פינטשוב וכו' זכר כולם לברכה וד' יקום דמן במהרה לעינינו. ונשארנו זרע קודש מבית הצדיקים הנ"ל מעט מזעיר ממש עולם חשך בעדי שזכרי כל זאת."

בצדו האחורי של המכתב מופיע שם לתפילה בכתב ידו.

[1] דף 17x10 ס"מ. מצב טוב.