תורת הבית – ברלין, תקל"א – חתימת רבי דוד טעבלי.

תורת הבית – ברלין, תקל"א – חתימת רבי דוד טעבלי.

תורת הבית להרשב"א – תורת הבית הקצר. חיבור הלכתי בהלכות איסור והיתר שכתב הרשב"א מחולק לשמונה בתים, כולל את הלכות: שחיטה וכסוי הדם, בעלי חיים האסורים והמותרים, מתנות כהונה, דם ומליחה, בשר וחלב, חלב נכרי ובישולי נכרי, תערובות, הכשרת כלים, יין נסך, נטילת ידים, נדה, טבילה ומקוואות.

ברלין, תקל"א. מעבר לשער הסכמות גדולי הדור, עם הסכמת רבי אהרן בן משה מגזע צבי. והקדמה מעניינת של המוציא לאור.

בשער הספר חתימת בעלים של רבי דוד טעבלי ברלין (נפטר ט"ז חשון תרי"ב 1851 - אוצר הרבנים 5123), בנו של רבי שלמה הירשל ברלין (תקכ"א-תר"ג) רבה של לונדון ואב"ד פרענצלוי (פולין), ובן-בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין. אביו רבי שלמה הירשל כיהן כאב"ד לונדון קרוב לארבעים שנה, אך כל צאצאיו עברו לאחר נישואיהם לגור בפולין, עפ"י הוראתו "מטעם הכמוס" שלא יגורו באנגליה (כלילת יופי, דף קלד-קלה). רבי דוד טעבלי עלה מפולין לירושלים בשלהי שנות הת"ק [תקצ"ח בערך 1838]. חתנו של רבי טבלי הוא רבי יוחנן צבי שלאנק מירושלים, תלמיד ה"חתם סופר" וממייסדי כולל הו"ד. 

לאחר פטירת אשתו הראשונה טויבא בת רבי יצחק רייך מגומבין, נשא רבי דוד טעבלי אשה שניה בשם חאשע. במכתב שלפנינו מדובר על הדאגה לאשתו "האלמנה האומללה והעניה, אשר שבר על שבר יחדיו ידובקו ונשארה מאישה ומילדה" (לפי אתר Geni היה להם ילד בשם שמעון שנולד בסיון תרי"א ונפטר בי"ז באייר תרי"ב - כמה חדשים לאחר פטירת האב. כנראה שעל פטירת התינוק היתום הזה, נכתב במכתב שלפנינו "שבר על שבר... ונשארה מאישה ומילדה").

פטירתו של רבי דוד טעבלי היתה במאורע טראגי, כמו שכתבו ראשי הפקוא"מ באגרתם מאמשטרדם מהתאריך כ"א בכסלו תרי"ב: "נבהלנו מראות פטירת הרב המופלג בנן של קדושים מו"ה טעבלי ברלינר זצ"ל בפתע פתאום, ולמשמע אזן דאבה נפשנו על הסבה הנוראה ומקרה לא טהור אשר קרהו, תסמרנה שערות ראשנו בזכרנו כי תיעשה נבלה כזאת בעיר כלילת יופי, וי לדרא אשר אירע כזאת בימיו... ויעמוד למליץ יושר... בעד פליטה הנשארה, וד' יגדור פרצה זו מעל כל עמו ישראל..." (עפ"י כתב-יד אגרות הפקוא"מ, הסרוק באתר "יד בן צבי". פנקס פקאו"מ מס' 13, עמ' 1).

מד דף. 20 ס"מ.

מצב טוב מאוד, כתמים מעט נקבי עש.