לפלגות ראובן - עותק המחבר מרן הגאון האדיר הגרז"ר בענגיס זצוק"ל (לימים ראב"ד העדה החרדית) עם עשרות הוספות והגהות בכתב ידו

לפלגות ראובן. "הפותח והחותם כל מסכתות הש"ס בחילוקא דרבנן ומחבר סוף כל מסכת לראשיתה או למסכת הסמוכה לה כפי סדר הש"ס ומקשרת אחת לאחת בפלפול של הלכה ואגדה בדרך ישר ונפלא. בדברים נכונים וערבים". חלק ראשון על מסכת ברכות וסדר מועד. פיטרקוב תרס"ו 1906.
מאת מרן הגאון האדיר רבי זעליג ראובן בענגיס אב"ד באדקי (לימים ראב"ד העדה החרדית בירושלים).

לפנינו העותק האישי של מרן המחבר, גדוש בהוספות בכתב ידו! פריט רב ערך באופן יוצא מן הכלל, יחיד מסוגו!

בשער הספר רשם המחבר הקדשה: "מנחה היא שלוחה לכבוד ידידי הרה"ג הנכבד... מפואר לתהילה כש"ת רבי אברהם אלי' סאבעלעוויטץ נ"י בעיר וויטעבסק יע"א מאת ידידו המחבר". רא"א סבלביץ היה זה שהביא את הספר לדפוס, כפי שיוסבר להלן.

לאורך דפי הספר עשרות רבות של הגהות ארוכות וחשובות, בכתב יד קודשו של הגאון המחבר. ההערות מתחילות ב'פתח דבר' ומסתיימות בסוף הכרך. הרבה מהן כתובות בגוף ראשון. בחלקן הוא כותב: "ויתיישב גם כן עניין..."; "ולפי דברינו מיושב הכל בעזה"י"; "וכן יש להוכיח", "עתה זכיתי לראות"; וכיוצא בזה. בדף לא: "במקום אחר ביארתי לפי זה טעם נכון..."; "בשולי הגיליון הנוכחי [=בהערת השוליים] פירשתי";
בהערות אלו יש תוכן תורני חשוב ביותר, הן בצדדים ההלכתיים, הן מבחינה למדנית והן בדברי אגדה. כך למשל בדף ה' הוא מעיר: "לפי פי' זה נמצא מכאן ראיה דמצווה לאכול גם בלילה של עיוה"כ...". בדף לא: "על פי מה שנתבאר כאן יש לומר דגם זה תלוי בזה, באם נזכה לאחישנה אז נזכה גם לביהמ"ק של אש ממרום, אבל באם בעתה בדרך הטבע גם בנין ביהמ"ק יהיה טבעי".
בדף ט' הקיף מילה בסוגריים, ורשם בצדה מילה אחרת.
ההוספות נכתבו בזמנים שונים, גם כשמדובר בשתי הוספות על אותה הפסקה, והדבר ניכר מצבע הדיו.

רוב ההוספות הללו בכתב ידו של המחבר נדפסו על ידו במהדורה השלישית של הספר, שנדפסה בירושלים בשנת תש"ב (רובם תחת הכותרת 'מילואים'). אולם מבדיקה שערכנו עולה שחלק מההוספות שהוסיף המחבר על דבריו ב"פתח דבר" - לא נדפסו, ויתכן וגם חלק מההגהות בספר לא נדפסו מטעמים מסוימים.

בהקדמה למהדורה השלישית כתב מרן המחבר:
"באריכות שנותיו קנה לו [הספר] שם טוב, וכאשר עברו עליו משך שלושים שנה בערך, וראיתי שכבר ספו תמו ורבו דורשיו, ביקשתי את ידידיי היקרים... אנשי השם האחים סאבאלעוויטץ נ"י ילדי עיר שבתי בה קלוואריעא במדינת ליטא כשבתם בעיר ריגא להדפיסו שנית, ונאותו למלא את בקשתי בידיים פתוחות, וכן יצא לאור בתוצאה שניה שלם ויפה, אלא שבינתיים פרצה המלחמה הנוראה ונסתמו הדרכים וכמעט שכל הספרים נשארו במקומם ושם גניזתם... מרבים לדרוש את החלק הראשון [=הספר שלפנינו]... דנהיגי לשמוח בסיום מסכתא לכבוד התורה, מהדרים לפלפל לקשר את העניינים בגמרא וסברה, ולעשות רצונם נדרשתי להוציא לאור גם ספרי זה על סדר מועד בתוצאה שלישית".
חותמת המחבר בדף האחרון (מנותק).

רבי זליג ראובן בנגיס (תרכ"ד-תשי"ג) התפרסם כבר בצעירותו כעילוי גדול, "והיה בקי נפלא בכולא תלמודא ובדברי הפוסקים" (לשונו של רבי שלמה הכהן בעל "חשק שלמה"). למד בישיבת וולאז'ין ונחשב שם לגאון שבתלמידים, וכפי שהתבטא עליו ראש הישיבה הנצי"ב: "בחיר הלומדים". ידועים סיפורים מופתיים על בקיאותו הנדירה בש"ס ובפוסקים.
במשך חייו כיהן כרב בעיירות שונות בליטא. בשנת תרנ"ב נתמנה לאב"ד בעיר באדקי, שם התחיל להוציא לאור את ספריו הידועים "לפלגות ראובן". שמו של רבי זליג ראובן יצא אז בעולם, אף שהיה צעיר לימים, והגיע אפילו לשערי ירושלים. בשנת תרס"ח, שנה לפני פטירת רבה של ירושלים, הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, דאגו ראשי הקהילה למלא מקומו, ושמו של רבי זליג ראובן הועלה כמועמד לכהן ברבנות עיר הקודש. מטעמים שונים לא יצא הרעיון אל הפועל.
בשנת תרע"א עבר לכהן כרב העיר קלוואריה שבליטא. לאחר מכן, בזמן מלחמת העולם הראשונה, גלה ממקומו, והתמנה לרב העיר סמולאנסק. בשנת תרפ"ב חזר לקלוואריה.
בשנת תרח"ץ עלה לירושלים לכהן כראב"ד העדה החרדית, ומתש"ט נתמנה לגאב"ד עד פטירתו.
מבין תלמידיו, אשר גם נסמך ממנו: מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
138 עמ'.
מצב: טוב. בלאי, קרעים, קמטים, כתמים. דף השער מנותק. כריכה קדמית מנותקת. חסרה הכריכה האחורית. ההערות כולן קריאות, מלבד מילים ספורות. דפים רופפים.