הגדה לא מסורתית - הפנתרים השחורים, ישראל 1971

הגדה לא מסורתית - הפנתרים השחורים, ישראל 1971

הגדה לא מסורתית בהוצאת הפנתרים השחורים, יצאה לרגל שביתת הרעב שקיימו בחול המועד פסח בכותל המערבי. ירושלים, [תשל"א] 1971. מחברי ההגדה ממייסדי הארגון ומהבולטים בין פעיליו בשנותיו הראשונות: ראובן אברג'ל, עמרם אבוטבול, דוד לוי, רפי מרסאינו ויעקב שליט.

לאחר דברי פתיחה אודות הארגון ומטרת מאבקו לצמצום הפער החברתי בין מזרחים לאשכנזים ובין עניים לעשירים מופיעים קטעים רבים בהם שינוי נוסח על משקל ההגדה המקורית בהתאם לאידאולוגיה של הפנתרים השחורים: על משקל הטקסט המסורתי: 'אפילו כולנו חכמים וכו' מופיע הטקסט: "רוצים לשימנו לעבדים בישראל אך הפנתרים השחורים יוציאונו בעזרת הא-ל... ואפילו שלא באשמתינו כולנו עבריינים כולנו דפוקים כולנו מקופחים כולנו ממורמרים". במקום 'כנגד ארבעה בנים דברה תורה' מופיע: "כנגד שתי שכבות דברה גולדה אחד עשיר ואחד עני. אחד אשכנזי - ואפילו אחד ספרדי". במקום הטקסט המסורתי המדבר ביציאת מצרים מופיע: "ויבקשו את עזרתנו ועזרת העם להסגת מטרותינו הנשגבות ויוציאנו הפנתרים השחורים ביד חזקה ובזרוע נטויה ובמורא גדול בהפגנות ובשביתות רעב". במקום 'צא ולמד מה בקש לבן הארמי' מופיע הנוסח : 'צא ולמד מה ביקש לבן האשכנזי לעשות ביעקב אבוטבול? שהממשל לא גזר אלא על הספרדים. ולבן האשכנזי בקש לעכל את כל השחורים מן הממשל ושלחם לעבודה שחורה." במקום הטקסט המסורתי של "דיינו" מופיע הטקסט העוסק בקיפוח:"אילו הוציאנו ממרוקו ונתנו לנו שלשה חדרים דיינו, אילו נתנו שלשה חדרים ולא נתנו חינוך טוב דיינו" ועוד. בסוף ההגדה מופיעים השירים על משקל חד גדיא ואחד מי יודע העוסקים באידיאלוגית הקבוצה [ארבעה מי יודע? ארבעה אני יודע, ארבעה אחים במוסדות פושעים... אחד עשר פוטרו מהצבא ומאותה שכונה..."] ועוד. 

הפנתרים השחורים היא תנועת מחאה ישראלית של צעירים מבני הדור השני של עולים ממדינות ערב. התנועה הוקמה ב 1971 ע"י צעירים משכונת מוסררה בירושלים במחאה על קיפוח ואפליה של מזרחים מאז קום המדינה, שמה הועתק מתנועה דומה שפעלה באמריקה באותן שנים.

[7] דף 28 ס"מ. נייר מצולם. [כפי הנראה כל ההגדות שיצאו שהוציאה הקבוצה צולמו במכונת צילום עבור החברים].

איננה מופיעה בספריה הלאומית.

מצב טוב.