סליחות ליום כ' בסיוון, על השואה - בודפשט, אייר תש"ו - ניסיון היסטורי לא ידוע – נדיר!

בעקבות השואה האיומה, הורגש הצורך לקבוע יום זיכרון וסדרי תפילה לדורות. לפנינו ניסיון ראשון מסוגו שנעשה על ידי רבני הונגריה.

יום כ' בסיוון, שכבר תוקן בדורות ראשונים כיום ציון לחורבן הקהילות אז [חורבן הקהילות במסעות הצלב -כמבואר מתוך הקינות לתשעה באב שנתחברו אז). ונתחדש בשנית בפרעות ת"ח ות"ט, עתה יקבל משמעות שלישית של זיכרון השואה. יום זה מתאים אף משום ש"בחודש הזה אירעו רוב ההריגות". כך יוכל זיכרון השואה להיקבע כתענית, ייאמרו בו סליחות, ויהיה יארצייט לכל "מי שאינו יודע יום ביאת אביו ואמו ושאר קרוביו לאוישוויטץ".

בהקדמה לחוברת מפורטות התקנות של הרבנים הגאונים:

"יום כ' בסיוון נקבע לתענית ציבור לבני מדינת הונגריה, הן לזכרים והן לנקבות... מבן חמישה עשר ועד בן חמישה וחמישים שנה ועד בכלל מחויבים להתענות כל היום... ומרגיש חולשה בגופו יעשה שאלת חכם... הזכרת נשמות יזכירו את כל מי שהובילו הרשעים ימ"ש ולא בא בחזרה עד כעת... ככל ההזכרות בשאר המתים שידוע שמתו... אבל אם נשארה אישה עגונה ולא קיבלה עדיין היתר מהב"ד המיוחד לענייני עגונות אסור לומר אחריו קדיש או להזכיר נשמתו... עד שיתירוה מכבלי העיגון".

בהקדמה לסליחות, מדגישים המסדרים את העובדה שאלו הן אותן סליחות "שנקבעו על ההריגות דשנת ת"ח...ועתה נתחדש אורם באיזה שינויים למדינת הונגריא". 

מצב טוב, כתמים.