גמרא נדרים ורשא תרכ"א [1860] - הקדשה ארוכה בכתב יד הצדיק רבי זונדל מסלנט (?).

מאחורי השער רישום הקדשה ארוך, לכאורה בכתב יד קדשו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט – הקדשה מפורטת על תרומת הספר והקדשתו לבית הכנסת החדש בחורבת  רבי יהודה החסיד ואיסור הוצאת הספר מבית המדרש. [רבי זונדל היה גבאי אוצר הספרים, לכן מסתבר שזה הוא שכתב את ההקדשה, בנוסף להשוואת כתבי ידות אחרים שלו, שלדעתנו יש ביניהם דמיון רב]. 

בדף כח א' הערה [12 שורות] בכתב יד. 

"זה הש"ס נדבה האשה שיינדל נ"ע נפטרת יום ב'...תר"י בת ר' משה....להכהכ"נ החדשה בחורבת ריה"ח..שלא להוציאם..."

רבי זונדל, מגדולי תלמידי רבי חיים מוולאז'ין ומוסר תורת הגר"א לדורות [כונה 'פה שלישי לאליהו']. מייסד תנועת המוסר. רבו המובהק של רבי ישראל מסלנט, אשר היה אומר: "אילולא רבי זונדל, הייתי גם אני נתפס למשכילות ונעשיתי "ברלינאי" (כלומר מהנוהים אחרי מנדלסון וסיעתו המתבוללים מברלין), וכל ימי חיי עלי להכיר תודה למורי ורבי ר' יוסף זונדל שהצילני!".

רבי זונדל עלה לירושלים בשנת תקצ"ח והיה ראש ומנהיג קהילת הפרושים. מפני ענוותנותו הרבה סירב לקבל תפקיד תורני רשמי, אך שימש גבאי ספריית בית המדרש "מנחם ציון" שבחצר "החורבה" - חורבת רבי יהודה החסיד, שהיה מרכז התפילה והלימוד של חכמי הפרושים בירושלים.

מצב בינוני, ללא כריכה.