אליה רבה – פיורדא, תקכ"ח – מהדורה ראשונה. יתכן מאוד שהעותק היה שייך לאדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוד ואהרמן מבוטשאטש ...

אליה רבה – פיורדא, תקכ"ח – מהדורה ראשונה. יתכן מאוד שהעותק היה שייך לאדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוד ואהרמן מבוטשאטש זיע"א עם חתימת יד קדשו

אליה רבה, חידושים על מסכתות כתובות, קידושין, גיטין, ב"ק, ב"ב, חולין, נדה. מאת הגאון רבי אליהו שפירא אב"ד פראג בעל "אליה רבה" על השולחן ערוך.

פיורדא, תקכ"ח, מהדורה ראשונה. עם הסכמות חשובות של רבי יוסף משטיינהרט, ה"נודע ביהודה". ה"קרבן נתנאל" ועוד.

בראש שער הספר חתימה " אברהם דוד... מבוטשטש" באמצע החתימה יש מילה נוספת שלא הצלחנו לפענחה. קרוב לומר שבמילה האמצעית המטושטשת כתוב את המילה ואהרמן (שם משפחתו) \ חופק"ק (כך היה חותם בד"כ). צורת האותיות בחתימה שלפנינו זהות לחתימת יד קדשו במקומות אחרים, לפי דעת מומחים אי אפשר לשלול שזוהי חתימתו של הגאון ה"דעת קדושים" מבוטשאטש, אולם אין אנו קובעים את הדבר במסמרות.

האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א). מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. למד תורה מאביו ומדודו רבי יהושע חריף, מנעוריו התבטאו עליו גדולי דורו ורבותיו, כי "ילד זה עתיד להיות מורה הוראה ולהאיר את עם ישראל בתורתו ובפסקיו". זכה להוקרתם של גדולי דורו, מהם: רבי משולם איגרא מפרשבורג, ורבי דוד שלמה אייבשיץ מסורוקא, ורבי משולם פייבש הלר מזבארז'. חותנו אב"ד אונגוואר שבחן את ידיעותיו קבע שמחו הוא כ"מח הרשב"א". לאחר נשואיו ישב בבוטשאטש ושם התרועע עם רבי חיים מטשרנוביץ ועם המקובל רבי נטע מפודהייץ. בשנת תקנ"א בהיותו בן עשרים נבחר כרב ביאזלוביץ שם פעל גדולות למען העיר תוך לימוד בהתמדה עצומה. אמרו עליו שלא זז ממקמו במשך י"ד שעות. מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן שביקר בעיר התפעל מהקדושה השוררת בעיר בהשפעתו של רבי אברהם דוד.

התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי צבי אלימלך מדינוב, רבי שמעון מיארוסלב, רבי שלום מבלז ועוד. נהג להאריך מאד בתפילה שהיתה נמשכת עד למחצית היום. דברי תורתו נאמרו בנביעה רבה ונמשכו שעות מרובות. גדולי הדור בהלכה העריצוהו מאוד ודברי השבח עליו הם בלתי שגרתיים. רבי צבי הירש אורנשטיין רבה של לבוב כותב עליו "הרב הגאון האמיתי , שר התורה, ידיו רב לו, בנגלות וגם בנסתרות, צדיק יסוד עולם, איש אלוקים קדוש, לשמו ולזכרו כלו אומר כבוד".

על מצבתו חרות "ציון גאון ישראל, אור הגנוז, טמיר ונעלם, בוצינא קדישא, אור העולם, רועה נאמן, שר שלום, הדרת קודש, אוצר בלום, מנורה הטהורה, היכל ואולם, דורש תעודה, כספיר ויהלום, ותיק וחסיד, האמתי והשלם, דוד מלך ישראל, רב פעלים, יצאה נשמתו הקדושה באחד, דובב לירח תשרי שנת תר"א לפ"ק, רבינו הקדוש, גדול הדור, צדיק יסוד עולם, אברהם אבינו, דוד מלכנו, בהרב המופלג מו"ה אשר זלה"ה שימש בכתר הרבנות חמשים שנה".

יצירותיו משתרעות על כל שטחי היצירה התורנית. כתב בכל הזדמנות שניתנה לו גם בהיותו בדרכים. ההיקף העצום שנתפרסם אינו כולל את כל תורתו חלק מהם אבד. ספריו הם: אמרות טהורות (למברג, תרל"ט). אשל אברהם (על אורח חיים, למברג תרמ"ז – ספר יסוד שנקבע במהדורות השולחן ערוך). אשל אברהם (תנינא, בוטשאטש תרס"ו). ברכת אברהם (קלומיה, תרמ"ח). ברכת דוד (על התורה, למברג תר"ה). דברי אבות (פרקי אבות, למברג תרל"ט). דברי דוד (תפילה, קולומיא תרנ"ב). דעת קדושים (יורה דעה, לבוב תרל"א). דעת קדושים (הלכות ספר תורה, לבוב תרנ"ו). דעת קדושים (מליחה, למברג תרע"ב). דעת קדושים (תפילין ומזוזה, לבוב תרנ"ז). כסף הקדשים (חושן משפט, למברג תרנ"ח). מחזה אברהם (על התורה, למברג תרל"ו). מילי דחסידותא (על ספר חסידים, סיגט, תר"ע). עזר מקודש (אבן העזר, בילגוריי תרצ"ג), פנינים יקרים (תל אביב, תשי"ג). תהלה לדוד (תהלים, למברג תרל"ב). תפילה לדוד (ברכות וסדר התפילה, למברג תרמ"ו).

[2], קו דף. בשער הספר חתימה עתיקה "יששכר בערנר \ בער נ"י. חתימות נוספות בדף הפורזץ בעברית ולועזית.

מצב טוב-טוב מאוד. מעט כתמים ובלאי. כריכה חדשה.