קמע - בכתב יד קודשו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצ"ל

קמע קלף, לנשיאת חן, שלום בית ושמירה מעין הרע. בכתיבת סת"ם וכתיבה מזרחית, בכתב-ידו של המקובל המפורסם רבי יהודה פתיה. בקמיע השבעות מלאכים, שמות קדושים וצורות קבליות. וכפי עדותו של רבי עובדיה פתיה ראש ישיבת מנחת יהודה ונכד רבי יהודה פתיה המצו"ב "כן מועיל קמיע זה לשמירה מעין הרע וכל מיני דברים המזיקים לגוף ולנפש... מי שיישא קמיע זה עליו או שישמרהו בביתו" רבי יהודה פתיה [תרי"ט- תש"ב, 1859-1942]. מגדולי המקובלים, תלמידו של ה'בן איש חי', כונה בפי חלק מהמקובלים 'הארי מבבל'. השתדל להסתיר את ידיעותיו בקבלה, אך בעקבות מנהג שנתפשט בין נשות בגדד שמקורו מן הגויים, ולאחר שכל רבני בגדד ניסו ללא הועיל להפסיק ולאסור את המנהג הנ"ל, פרסם שכל מי שיש לה חולה בביתה ותקבל על עצמה לחדול מהמנהג הנ"ל תבוא אליו והוא יתפלל על החולה שיבריא. רבים עשו כדבריו וכאשר ראו כי החולים מיד מבריאים התפרסם כפועל ישועות. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל. עסק רבות בפתרון חלומות, בתיקונים ובקמיעות עפ"י הקבלה, ובמשך שנים טיפל בהוצאת דיבוקים ורוחות רעות, כמופיע בספר 'רוחות מספרות'. בתקופת מלחמת העולם השניה חיבר תפילות ותיקונים עפ"י הקבלה, וארגן טקסי תפילה של גדולי המקובלים להצלת יושבי ארץ ישראל מידי הצר הצורר. מחבר הספרים 'בית לחם יהודה', 'מתוק לנפש' 'אפיקי מים' 'יין הרקח' וספרים נוספים. 50*4.5 ס"מ. יריעת קלף צרה וארוכה. קלף מגולגל ומכווץ. הכתב קריא. נתון בתוך נרתיק מעור עם שני סוגרים. אישור מנכדו רבי עובדיה פתיה. מצב כללי: טוב מאוד.