הגדה לא מסורתית. קבוץ גרדוש [פרוד] תש"י 1950. ההגדה הראשונה של הקיבוץ

הגדה מודפסת בדיו חומה עם איורים רבים. בגוף ההגדה שולבו טקסטים מקוריים רבים.

במקום 'כנגד ארבעה בנים דברה תורה' מופיע טקסט הרומז לתנועה החלוצית: 'כנגד ארבעה דברים באה גאולת ישראל ממצרים היה זה שחרור מלחץ גופני, ממצוקה חומרית, מהשכלה חברתית ומסכנה של התנוונות". מופיעים טקסטים אודות העצמאות המדינית: "עצמאותנו וחירתנו אליהם הגענו אינם אלא אחד השלבים במלחמתו של העם לחירותו. מלחמה לנו במשנאים ואויבים אשר טרם השלימו עם עובדת עצמאותנו המדינית והלאומית...", איזכור של השואה: "בראש שולחן החג תעמוד גם כוס היגונים מלאת יין אדום לזכרם של אלה אשר בדמם היביאונו על הלום". התייחסות למדינת ישראל: "חוגגים אנו השנה בישראל חופשית משוחררת מעל זרים...". ישנה התייחסות מעניינת לאויב הערבי ולנאצים כאחד: "מדבירה את אויביה בשער, מדן ועד אילת עומדים השתה צבאות ישראל גאים ובני חורין נכונים ודרוכים להגן על העם והארץ מפני זד ומנתקש... כיצד הפלאנו הכות באויב כיצד עמד ישראל בפני שבעת מלכי ערב ובתוכם ובראשם מלכות רשעה של אדום המודרנית..."

כמו"כ מופיע טקסט המתייחס ליסוד הקיבוץ וליוסף גרדוש עצמו שלא זכה להמנות על חבריו: היום חמשת אלפים שבע מאות ותשע שנים ליצירה, ארבע שנים לטבח העולמי ולהשמדת ששה מליונים אחים מעמנו, שלש שנים למות חברנו יוסף גרדוש, שנה שניה למדינת ישראל, עשרה ימים להצטרפותנו לבית הקיבוץ המאוחד נתכנסנו אנחנו חברי גרעין דרור ע"ש יוסף גרדוש גולי הונגריה שעברו את כור היסורים בנדודים דרך אוסטריה, אטליה וקפריסין ובנכחות באי כוח המוסדות חברים וידידים הננו יורים את אבן הפינה לנקודות התישבותנו אשר על אדמת הלאום בגליל... אנו מבטיחים להיות נאמנים ליעודנו..."

קיבוץ פרוד ממוקם בגליל העליון ליד צפת. מייסדי הקיבוץ היו ניצולי שואה מהונגריה ומטרנסילבניה חברי תנועת "דרור" שהגיעו ארצה באפריל 1947 והוכשרו בקיבוצים דפנה, עין חרוד ומעוז חיים. בשנת 1949 עלו החברים על קרקע הקיבוץ. בתחילה נקרא הקיבוץ "גרדוש" על שמו של מייסד גרעין מקימי הקיבוץ בהונגריה יוסף גרדוש- ניצול שואה שנפטר מבעיות לב טרם עלותו ארצה. בהמשך שונה שמו ל"פרוד" בהתבסס על שם הישוב היהודי הקדום 'פרוד' שהיה ממוקם באזור זה.

 ההגדה היחידה מקיבוץ זה שמופיעה ברשימת שטיינר.

[16] דף. 24 ס"מ.

מעט כתמים בכריכה. מצב טוב.