שלושה מכתבים עם חתימות הסופרים אז"ר, ש. בן ציון וד"ר יוסף יואל ריבלין

שלושה מכתבים עם חתימות הסופרים אז"ר, ש. בן ציון וד"ר יוסף יואל ריבלין
1. מכתב לכבוד הגברת גרנובסקי מאת מ"מ ראש ועד בית אחד העם, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) מתאריך כ"ח אדר תרפ"ח (20.3.1928).
במכתב מתוארים רגשי תודה כלפי גברת גרנובסקי, שהואילה לתרום את רהיטי בעלה, משה גרנובסקי, לבית אחד העם לאחר פטירתו. בשורה זו הגיעה לידי בית אחד העם באמצעות חיים נחמן ביאליק, חברו של גרנובסקי. התורמת מתבקשת להזמין לוחיות מתכת על מנת לחרוט עליהן את שמו של בעלה המנוח, וכמו כן, אם יש לה ספרים שאינה צריכה, היא מתבקשת לתרום גם אותם.
המכתב כתוב על נייר רשמי של בית אחד העם, וחתום בכתב ידו של אז"ר.
בית אחד העם הוא ביתו של אשר צבי גינצבורג, הוגה דעות ומייסד זרם הציונות הרוחנית. כבר בחייו, נקרא הרחוב שבו גר על שמו, וביתו ניתן לו על ידי עיריית תל אביב על מנת לעזור לו להתמיד בכתיבה והגות. לאחר מותו, בשנת 1927, נפתח הבית לקהל הרחב. בבית הייתה ספרייה שכללה קרוב ל-20,000 ספרים.
משה גרנובסקי (תרכ"ו 1865 – תרפ"ח 1928), מחשובי הציונים באודסה. ביתו שימש מקום אסיפה לחכמים וסופרים מן החבורה האודסאית התרבותית ולאספות ציוניות, ומנהיגי היהדות ברוסיה היו מן הנכנסים ובאים בו. השקיע כספים רבים בהתיישבות בארץ ישראל, השתתף בקונגרסים הציוניים, ותמך רבות בחיזוק השפה העברית. בין חבריו נמנה המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק. במהלך השנים עלה לארץ אך חזר לאודסה בגלל מחלה. בשנת 1922 עלה לארץ על מנת להשתקע, וב-1928 נפטר.
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) (תרי"ד 1854 – תש"ה 1945), זקן הסופרים בארץ ומתרגמם של עשרות ספרים. נולד ברוסיה ועלה לארץ בימי העלייה השנייה. בארץ עבד כספרן והיה מקורב לסופרים ש"י עגנון ויוסף חיים ברנר, וכן היה מבאי ביתו של הראי"ה קוק זצ"ל.
2. מכתב לכבוד עו"ד בנימיני מתל אביב, מאת ש. בן ציון מזכיר ועד בית אחד העם, ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' (אז"ר) ממלא מקום היו"ר, מתאריך כ"ג ניסן תרפ"ח (13.4.1928).
במכתב מתוארים רגשי תודה לנמען על כך שרוצה למסור לבית אחד העם את עזבונו של המנוח מ. ברלין מריגא. ההצעה נשלחה באמצעות רפאל סופרמן, מחנך בשפה העברית בפולין ובארץ וחבר מועצת העיר תל אביב.
המכתב כתוב על נייר רשמי של בית אחד העם סניף שער ציון, וחתום בכתב ידם של ש. בן ציון ושל אז"ר.
שמחה אַלתֶר גוטמן, שנודע בשם העט ש. בן ציון (תרל"א 1870 - תרצ"ב 1932) היה סופר, עורך ומוציא לאור, ממייסדי תל אביב.
3. מכתב ד"ר יוסף ריבלין על רשת בתי הספר 'תרבות'.
מכתב מתאריך כ"ח תמוז תרצ"ה (29.7.1935) מד"ר יוסף יואל ריבלין אל חיים אריא.
המכתב עוסק בניסיון לעזרה לבתי הספר העבריים בפולין, הן כספית והן בדרכים אחרות.
בתי הספר הפולניים העבריים הוקמו בין מלחמות העולם, על ידי ד"ר מרדכי זאב ברוידא, על מנת לתת מענה לתהליכי החילון בחברה היהודית תוך שמירה על זיקה בסיסית למסורת ולתרבות ישראל. החל משנת 1932 הלך והתדרדר יחסם של השלטונות הפולניים כלפי בתי ספר אלה. חוקק חוק המעמיד בשאלה את מעמדם החוקי של מוסדות לימוד למיעוטים, והוא נאכף באופן יסודי. בין בתי הספר האלו היו בתי הספר של רשת 'תרבות', שפעלו להחייאת השפה העברית, דגלו בציונות ועודדו עלייה לארץ ישראל, ושמרו על תרבות יהודית אך לא דתית. מצבה הכלכלי של 'תרבות' היה בכי רע, והמורים ברשת לא קיבלו שכר במשך חודשים רבים.
ד"ר יוסף יואל ריבלין (תר"ן 1889 – תשל"א 1971), מזרחן ישראלי ואביו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין. נולד בירושלים, למד בתלמוד תורה 'עץ חיים', בבית הספר 'למל' ובבית המדרש למורים של חברת 'עזרה'. הוא למד גם בבית הספר המוסלמי 'רָוְדַת אל-מעארף'. לאחר שנכלא ושוחרר מהכלא בדמשק, ניהל שם בית ספר עברי לבנות. למד בפרנקפורט לימודי ערבית ואסלאם וקיבל שם תואר דוקטור. כשחזר לירושלים קיבל באוניברסיטה העברית תואר פרופסור. תרגם ספרים רבים מספרות האסלאם לעברית, ביניהם גם את הקוראן. מאז קום המדינה היה פעיל בתנועת 'חרות'.
במכתב מוזכר שמואל רוזנהק (1969-1894), מורה ומחנך, עורך עיתון הילדים 'עולמי הקטנטן' ומייסד בתי הספר 'תרבות' בווהלין. מסופר כי הוא נסע לישראל לבקש עזרה לבתי הספר יחד עם ד"ר אהרונסון.
המכתבים במצב טוב מאוד. חורי תיוק.