יעקב אגם - נ. 1928
ללא כותרת, 1970

ללא כותרת, 1970
מונוטייפ, 39X36 ס"מ, חתום ומתוארך.

אודות האמן:

יעקב אגם נולד בראשון לציון, אז עיירה קטנה, למשפחה דתית. אביו היה רב אשר התעניין בקבלה וברוחניות יהודית. בילדותו למד אגם אצל "מלמדים" שונים בבית כנסת בעירו, משום שלא היתה בישוב מסגרת חינוכית דתית. בשנת 1936 חווה, כצופה, פיגוע טרור, אשר השאיר את חותמו עליו. בשנת 1940 החל לצייר, בהשפעת הספר "התאווה לחיים", מאת אירווין סטון. בשנת 1945 נאסר למשך שמונה חודשים על ידי הצבא הבריטי, בחשד שהיה חבר בתנועת מחתרת. בשנת 1946 למד ב"בצלאל החדש" בירושלים. בהשפעת מרדכי ארדון נסע בשנת 1949 לציריך ללימודים. שם התוודע אל הרעיונות של האמנות הקונסטרוקטיביסטית ושל תנועת הבאוהאוס. בשנת 1951 נסע לפריז, צרפת, והתקרב אל החוג הסוריאליסטי בעיר. בתחילה התפרנס מעבודה כמורה בסמינר של הסוכנות היהודית. בשנת 1953 יצר לראשונה "תמונות פוליפוניות" - עבודות קינטיות המשתנות ביחס לנקודת המבט של הצופה. בשנת 1967 יצר את פסליו הראשונים ובשנת 1986 החל לראשונה להשתמש בפלדת אל-חלד. בשנת 1996 זכה בפרס אונסק''ו לחינוך בעקבות תוכניתו הייחודית לחינוך חזותי לגיל הרך. יצירותיו של אגם עושות שימוש באיקונוגרפיה יהודית-קבלית, המעוצבת לכדי דימוי מופשט. יצירתו של אגם מאופיינת בדימויים מופשטים המבוססים על איקונוגרפיה יהודית-קבלית. ברבות מעבודותיו מופיעים דימויים מנוגדים המתאחדים, על פי אגם, לכדי הכרה אחת בתהליך של תזה, אנטיטזה וסינטזה. בין עבודותיו הידועות "סלון אגם" (1975-1971) שנבנה עבור ארמון האליזה בפריז, פסל המזרקה "מים ואש" (1986) בכיכר דיזנגוף וחזית מלון דן (1986) בתל אביב-יפו. לימודים 1946 בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות, ירושלים 1949 אמנות אצל ג'ונתן איטן, בית הספר לאמנויות, ציריך, שוויץ 1949 המכון הפדרלי לטכנולוגיה, ציריך, שוויץ 1949 תולדות האמנות ומוזיקה, אוניברסיטת ציריך, ציריך, שוויץ 1951 בית הספר לאמנות מופשטת, פריז, צרפת הוראה 1968 אוניברסיטת הרוורד, בוסטון, ארצות הברית 1983 האקדמיה העברית, סן פרנציסקו. וחינוך חזותי, יבנה, ישראל 1985 חינוך חזותי, מכון ויצמן, רחובות, ישראל פרסים 1963 פרס על מחקר אמנותי, הביאנלה של סן פאולו, סן פאולו, ברזיל 1972 פרס סנדברג לאמן ישראלי, מוזיאון ישראל, ירושלים 1976 אזרח כבוד של אלבמה, ארצות הברית 1996 פרס אונסק"ו לחינוך