מכתב תנחומים מהרבי מליובאוויטש – תשנ"א – אל הגה"צ רבי בנימין יהושע זילבר ("רבי בנימין הצדיק"), לאחר פטירת בתו מרת עטל

מכתב תנחומים מהרבי מליובאוויטש – תשנ"א – אל הגה"צ רבי בנימין יהושע זילבר ("רבי בנימין הצדיק"), לאחר פטירת בתו מרת עטל

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, י"א סיון תשנ"א [1991].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרה"ג ר' בנימין יהושע זילבר בבני ברק, לאחר פטירת בתו מרת עטל. במכתבו כותב הרבי: "המקום ינחם אותו ואת כל המשפחה שליט"א... ומכאן ולהבא אך טוב וחסד ימצאום תמיד כל הימים".

הרה"ג ר' בנימין יהושע זילבר (תרע"ו-תשס"ח), מגדולי התורה וההלכה ומאנשי תנועת המוסר ה"נובהרדוקאית". למד בישיבות נובהרדוק בחו"ל ובבני ברק, שם התקרב אל רבו החזון איש שהיה מכנהו בחיבה: "רבי בנימין הצדיק". לאחר נישואיו היה מלומדי בית המדרש "אהל תורה" בירושלים, ולאחר כמה שנים שב לבני ברק. חיבר והדפיס עשרות ספרי הלכה ומוסר, בהם: ספר "מקור הלכה" וספר "ברית עולם" על הלכות שבת, י"ד חלקי ספר שו"ת "אז נדברו", ספרי "מקור ברוך" על ספר חיי אדם, ספרים על מצוות התלויות בארץ, ועוד. על אף קרבתו להשקפת העולם הליטאית, נקט הרב זילבר בספריו הערכה והערצה רבה לאדמו"רי חב"ד (כך כותב על אדמוה"ז: "סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת"). הרב זילבר התנגד לפרישת הציבור הליטאי מאגודת ישראל" בשנת תשמ"ט, ועמד לצדה של תנועת חב"ד בתקופת המחלוקת החריפה עם הרב שך. השתתף בכינוסים והתוועדויות של תנועת חב"ד, חתם על כרוז תמיכה במבצע "הנחת תפילין", ועוד. בשנותיו האחרונות התגורר בביתר עילית וכיהן כחבר הליטאי היחיד בתוך "מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.