ערכה רפואית של האדמו"ר הריי"ץ – שימשה אותו לאחר ששבר את ידו בריגה בשבט ת"ש

ערכה רפואית של האדמו"ר הריי"ץ – שימשה אותו לאחר ששבר את ידו בריגה בשבט ת"ש

ערכה רפואית של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש.
ערכת מנתחים (Surgeon Kit) – נרתיק עור קטן, ובו אזמלים וסכיני ניתוח שונים, מספריים ומצבטים רפואיים, מחטים לתפירה, ואביזרים רפואיים נוספים.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את הערכה הרפואית הניידת ששימשה את אבי. בשעה שהגענו מוורשה [לריגה] הוא נפל ונזקק לטיפול רפואי. כמעט שלא הספקנו לעזוב את ריגה בזמן כדי לנסוע לארצות הברית". האישור מתוארך – 3 בספטמבר 1989.

ריגה, טבת-אדר ת"ש
בראשית שנת ת"ש, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שהו האדמו"ר הריי"ץ, אמו הרבנית שטערנא שרה, רעייתו הרבנית נחמה דינה, בתו הרבנית חנה ובעלה הרב שמריהו גורארי', ונכדו הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי' בוורשה הכבושה בידי הגרמנים וסכנה גדולה נשקפה לחייהם. בתקופה קשה זו, נאלץ הריי"ץ להימלט מבית לבית מאימת ההפגזות וההפצצות, ואף נפוצו שמועות וידיעות כוזבות על-פיהן נתפס והוצא להורג בידי הגרמנים. לאחר התערבות הממשל בארה"ב, ובעזרתם של מספר קצינים גרמנים, הצליח הריי"ץ להימלט מוורשה, יחד עם כעשרים בני משפחה ומקורבים, ולאחר תלאות רבות (במהלכן אף נאלצו לשהות מספר ימים בברלין) הגיעו ביום ה' טבת ת"ש לעיר ריגה שבלטביה (שבאותה עת טרם נכנסה למלחמה).

בריגה שהו הריי"ץ ובני ביתו כעשרה שבועות (הריי"ץ ורעייתו הרבנית נחמה דינה התאכסנו אז בבית ההבראה של ד"ר ארנשטם). הסיבה לעיכוב הממושך בריגה ודחיית ההפלגה לארה"ב הייתה מצבם הרפואי של הריי"ץ ואמו הרבנית שטערנא שרה. על כך מספר מזכירו הרה"ח ר' יחזקאל (חאטשע) פייגין במכתב מיום י"ב אדר א' ת"ש: "סיבת האיחור עד כה היו סבות בלתי נעימות, כי בש"ק פ' יתרו [י"ז שבט ת"ש] בעת אשר כ"ק צעד איזה צעדים לקדש קדוש היום נפל ונשבר עצם בידו הימנית, מעצמו מובן היסורים. הניחו גיבס [גבס] על היד ות"ל אשר הי' באופן קל כי מעצמו בעזר השם קרב עצם על עצמו, ושלשום הסירו כבר הגיפס ועושים מאסאזשין [עיסויים] וב"ה הולך כשורה. עוד היתה סבה אשר הוכרחו לעשות הנתוח להרבנית הזקנה [הרבנית שטערנא שרה] כי פתאום נעשה אצלה שבר בטן ובמשך י"ב שעות הוכרחו לעשות נתוח ב"ה אשר עבר כשורה והולכת ומתרפאת אבל כמובן כי הוכרחו מכל זה לדחות הנסיעה" (אגה"ק להריי"ץ, מבוא לכרך ה', עמ' 10).

הריי"ץ מספר על כך במכתבו מיום י"א אדר א': "בטח שמע אשר כבוד אמי מורתי שליט"א הוכרחה לנתוח ות"ל שהנתוח עלה יפה אמנם עדיין היא צריכה לתחבושת שאחרי הנתוח. וכן לי קרה מקרה בידי הימנית והיא בתחבושת ות"ל הולך כשורה והנני מקווה אשר אי"ה ביום כ"ו אד"ר הבע"ל נרד בספינה היוצאת משוועדן [שוודיה], יתן השי"ת ותהי נסיעתנו בהצלחה ונבא בשלום למחוז חפצנו" (שם, אגרת א'קנו). ובמכתב נוסף מיום כ"ה אדר ראשון מספר הריי"ץ: "כל מכתביכם קיבלתי, אבל לצערי לא יכלתי לכתוב בעצמי. לפני חמש שבועות, ביום ששי בערב, נפלתי ושברתי את ידי הימנית, שלושה שבועות הייתי חבוש בגבס, ובשבוע הרביעי היתה לי תחבושת רגילה, אבל עד לפני כמה ימים לפני הנסיעה לא יכלתי לכתוב. עכשיו ת"ל אני יכול לכתוב, ויכול לעשות הכול" (שם, כרך טו, הגרת ה'תרפב). על פי המתואר באישור המצורף, הערכה הרפואית שלפנינו שימשה את האדמו"ר הריי"ץ בעת שהותו בריגה בחודשים טבת-אדר ת"ש.

לאחר שהחלימו, ביום ב' כ"ד אדר א' ת"ש (4 במרץ 1940) עלו הריי"ץ ופמלייתו על מטוס מריגה לשטוקהולם. למחרת נסעו ברכבת לעיר הנמל גטבורג שבשוודיה, וביום ה' כ"ז אדר א' ת"ש הפליגו על סיפונה של האנייה "דרוטנינגהולם" לארה"ב. סך הכול הפליגו עשרה אנשים יחד עם הריי"ץ: אמו הרבנית שטערנא שרה (בלוויית האחות הרפואית 'שוועסטער מאניע' – מרת שיינא מאטלא רוזין-לוטץ), רעייתו הרבנית נחמה דינה, בתו הרבנית חנה, חתנו הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג) ונכדו הרה"ת ר' שלום דוב בער (בארי) גורארי'; מזכירו ר' חיים ליברמן, מזכירו הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ורעייתו, ומזכירו הרב ניסן מינדל.
ביום שני, ח' אדר שני ת"ש – לאחר שנים עשר ימי הפלגה – עגנה האנייה "דרוטנינגהולם" בנמל ניו-יורק. למחרת היום, ביום שלישי ט' אדר שני נערכה קבלת פנים קצרה באולם הנמל, ולאחריה יצא הריי"ץ אל משכנו הזמני במלון "גרייסטון" (Greystone) שבמנהטן.
בשיחת פורים תש"ג סיפר הריי"ץ על יום בואו לאדמת ארה"ב: "ביום שלישי ט' אדר שני מלאו שלש שנים מאז שההשגחה העליונה הביאה אותי לכאן לאמריקה... לספר על מה שעבר עלי בדרך בואי לכאן, וביחוד בשלשה עשר הימים שנסענו באניה – הרי 'תבנא דליבא לא כתבי אינשי' [=חדרי הלב אינם נכתבים בידי אדם]" (ספר השיחות בלשון הקודש, תש"ג, עמ' מו). ובמקום אחר: "כמעט עם האניה האחרונה החלטתי לנסוע לכאן... בבואי לכאן בט' אדר שני ת"ש, התחלתי מיד בהכנות להדליק את נר התמיד של מאורות הבעל שם טוב, לייסד ישיבת 'תומכי תמימים' במדינה זו ות"ל [תודה לאל]... נוסדה בשעה טובה ומוצלחת ישיבת 'תומכי תמימים' במדינה זו" (ספר השיחות בלשון הקודש, תש"ב, עמ' קלא).

אביזרים רפואיים בגדלים שונים; נרתיק (סגור): 14X7.5X3 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני.