תיבת הפ"נים (קוויטלאך) של האדמו"ר הריי"ץ

תיבת הפ"נים (קוויטלאך) של האדמו"ר הריי"ץ

תיבת מכתבי פדיון נפש (פ"נים / קוויטלאך) של רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. שימשה אותו במהלך מסעו בארה"ב בשנת תרפ"ט-תר"צ ולאחר מכן בשנות התר"צ בליטא ופולין.
תיבת עץ. אשנב קטן במכסה, דרכו שלשלו החסידים את הפ"נים לתוך התיבה.
פנים התיבה מחופה בד. מנגנון נעילה בחזית וידיות בצדדים (אחת שבורה וחסרה). רצועות עור לאורך הפאות החיצוניות, מוצמדות בנעצים מוזהבים, עם לולאות בצדדים (שנועדו כנראה לנשיאת התיבה באמצעות חבלים). הפינות התחתונות מחופות מתכת.
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "אני מעניקה בזאת במתנה... את תיבת הקוויטלאך [פ"נים] של אבי. בגלל שהוא נסע מעיר לעיר בארצות הברית במהלך ביקורו בשנת 1929, הוא קנה את תיבת העץ הייחודית הזאת. בחלקה העליון ישנו פתח כדי לשלשל דרכו פתקים. אבי השתמש בה לא רק בארצות הברית אלא גם במהלך מסעותיו באירופה. הוא השתמש בתיבה גם בעיירות פסטוב וגלובוקי". האישור מתוארך – 5 בנובמבר 1989.

ביקור הריי"ץ בארה"ב
כשנתיים לאחר שחרורו מהכלא הסובייטי (י"ב-י"ג תמוז תרפ"ז) והעתקת מקום מגוריו לעיר ריגה (תשרי תרפ"ח), ערך האדמו"ר הריי"ץ ביקור בארה"ב. הביקור נמשך קרוב לשנה (אלול תרפ"ט-תמוז תר"צ), ומטרתו הייתה לגייס את דעת הקהל לטובת יהודי רוסיה ולעודד ולחזק את היהדות בארה"ב: "לעשות בדק הבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים והחסידות"
עיקר מושבו של הריי"ץ בעת ביקורו בארה"ב היה בשכונת קראון הייטס שברובע ברוקלין בניו-יורק, אך הוא ערך נסיעות אל ערים ומדינות שונות ברחבי ארה"ב (פילדלפיה, בולטימור, ושינגטון, שיקגו, דטרויט, בוסטון, ועוד). בכל מקום בו שהה, פעל למען חיזוק היהדות וביצורה וערך תעמולה עבור שמירת שבת, הנחת תפילין וקביעת שיעורי תורה וחסידות. הוא ייסד אגודות חסידי חב"ד וכונן אגודות נשים שעניינן טהרת המשפחה. בשבתות התוועד וחזר דברי חסידות ובימי חול ערך אספות שונות וקיבל אנשים ליחידות. לקראת תום ביקורו נפגש הריי"ץ עם נשיא ארה"ב הרברט הובר, והודה לו על חופש הדת שניתן ליהודי ארה"ב ועל הסיוע שממשלתו מעניקה ליהודי העולם. הריי"ץ סיים את ביקורו בארה"ב ביום ה', כ"א תמוז תר"צ. הוא הפליג לאירופה על סיפונה של האונייה "ברמן" (SS Bremen), ולאחר שהות של מספר שבועות בעיירת המרפא מרינבד, הגיע באמצע אלול תר"צ למקום מושבו בעיר ריגה.

שנות התר"צ – ריגה, ורשה ואוטבוצק
לאחר צאתו מרוסיה (תשרי תרפ"ח) התיישב האדמו"ר הריי"ץ בריגה שבלטביה והתגורר בה כשש שנים. בחודש אלול תרצ"ג העתיק את מקום מגוריו לעיר ורשה, ולאחר כשנתיים, בשנת תרצ"ה עבר להתגורר בעיירה הסמוכה אוטבוצק. בכל מקום בו ישב, התמסר הריי"ץ לעסקנות ציבורית ולפעילות למען הפצת היהדות ושמירת הדת. הוא נפגש עם מנהיגים, עסקנים ואנשי ציבור, גייס כספים עבור יהדות רוסיה, עורר על בניית מקוואות וייסוד שיעורי תורה, הקים ישיבות ותלמודי תורה, ערך מסעות בארץ ישראל ובארה"ב, וביקר בעיירות חסידים שונות בפולין ובליטא, נפגש שם עם חסידיו, ייסד אגודות וארגונים, פתח סניפים של ישיבת "תומכי תמימים", ועוד.

ביקור הריי"ץ בעיירות החסידים בליטא ופולין בשנות התר"צ
בראשית חודש אדר תרצ"א, כחצי שנה לאחר שובו ממסעו לארץ ישראל וארה"ב, נסע הריי"ץ לבקר את חסידיו במדינת ליטא (בתקופה זו התגורר הריי"ץ בריגה שבלטביה). הריי"ץ חנה בעיר רקשיק (רוקישקיס Rokiškis) במשך תשעה ימים (א' - ט' אדר תר"צ), ובמהלכם קיבל ליחידות אלפים מחסידיו שבאו לראותו מכל קצות הארץ. הרה"ח ר' שמואל זלמנוב מתאר זאת במכתבו: "בקשו והפצירו אותו עד בוש אנשי ליטא שיסור אליהם על איזה זמן, ונפנה לבקשתם ונסע לעיר ראקישקע על שבוע ימים קודם חג הפורים. וכפי שמספרים כ"ק שבע רצון מאד מנסיעה זו, כי התאספו אליו במשך הזמן הקצר הזה כל אנ"ש שי' הדרים במדינת ליטא, וגם הרבה אנשים שאינם חסידים התקרבו אליו, והקדימו לפתחו למאות ואלפים, ובמשך השבוע אמר ג' פעמים דא"ח" (עבד מלך, עמ' 417).
בחודש תמוז תרצ"א נסע הריי"ץ לוורשה, בה שהה במשך שבועיים, ונפגש עם תלמידי "תומכי תמימים" הלומדים בסניפים בוורשה, וילנה ולודז'.
ביקור נוסף בליטא התקיים בראשית חודש אדר א' תרצ"ב. הפעם קבע הריי"ץ את מקום הביקור בעיר פסטאווי (פסטוב Postawy) שבפלך וילנה (ידועה תמונתו מביקור זה, בה נראה הריי"ץ בבית הנתיבות, יחד עם מזכירו הרה"ח ר' יחזקאל [חאטשע] פייגין ועם רבה של פסטוב הרב מנחם מענדל קופרשטוך), אולם ביקר גם בעיירה גלובוקי (גלובוקע Głębokie), ובעיירות נוספות. ביומנו כותב המזכיר הר"י פייגין: "בימים אלו נוסע כ"ק אדמו"ר שליט"א למדינת פולין בגליל ווילנא לזמן קצר, כעשרה ימים בערך, עד חג הפורים. מטרת הנסיעה היא, על פי בקשת אנ"ש דשם. להיות כי בגליל ההוא – הוא בערך כארבעים עיירות ויושביהם רוב מאנ"ש שי', ומחמת הגבולים והמרחק אין בכחם לבא להתראות" ("יומן המזכיר הרה"ת ר' חאטש'ע פייגין מהשנים תרפ"ט-תרצ"ט", בתוך: תשורה משמחת הנישואין של הרב ישראל שלמה ושרה רות ביינדמן, כפר חב"ד, תשע"ב, עמ' 19).
בכ"ג אב תרצ"ב ערך הריי"ץ נסיעה לעיירות שבפלך ווהלין (אז בפולין), וחנה בעיר לודמיר (Włodzimierz). לאחר כשבוע, בראשית חודש אלול, חזר לביתו בריגה ובדרכו עצר למספר ימים בווילנה.
שנתיים לאחר מכן, בחודש סיון תרצ"ד, ערך הריי"ץ ביקור נוסף בליטא (בתקופה זו התגורר הריי"ץ בוורשה). הריי"ץ חנה בעיירה גלובוקי, ואלפי חסידיו הגיעו אליה לבקרו מכל רחבי ליטא. תיאור הביקור מופיע בלקוטי דבורים (חלק ב', עמ' שנח ואילך): "ביום א' כ' סיון יצא רבינו מווארשא, בלווית מזכיריו... בדרך עצר לכמה שעות בווילנא, ומשם המשיך לגלובאקא. ביום שני בערב, בשעה 8 הגיעה הרכבת לגלובאקא, שם קיבל את פניו הרב מנחם מענדל קופערשטאך, עם קהל עצום שהגיע לתחנה לקבלת הפנים... בימים שלישי-חמישי מקבל רבינו את הקהל ליחידות, במשך כל שעות היום... במשך כל השבוע הבא מקבל רבינו ליחידות, הן את אנשי העיירה והן אורחים שהגיעו מהעיירות הסמוכות. וביום השלישי ו' תמוז יוצא רבינו בדרכו חזרה לווארשא" (יידיש).
נסיעה זו הייתה נסיעתו האחרונה של הריי"ץ לפלך וילנה כדי לבקר את חסידיו המתגוררים בליטא. על פי האישור המצורף, התיבה שלפנינו שימשה את האדמו"ר הריי"ץ לקבלת פתקי פדיון נפש מחסידיו, הן במהלך ביקורו בארה"ב בשנת תר"צ, אז קנה את התיבה הייחודית, והן במהלך ביקוריו בעיירות החסידים השונות שבליטא ופולין בשנות התר"צ.

28X53.5X22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. פגמים קלים. אחת הידיות חסרה.