רבי צבי הירש פערבער זצ"ל תוכן חשוב מאד רבי צבי הירש פערבער נולד בשנת תרל"ט היה מגדולי רבני לונדון וראש איגוד ...

רבי צבי הירש פערבער זצ"ל תוכן חשוב מאד רבי צבי הירש פערבער נולד בשנת תרל"ט היה מגדולי רבני לונדון וראש איגוד הרבנים "התאחדות הרבנים". תלמידם של רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם. עמד בראשות ישיבת 'עץ חיים' דלונדון. כיהן כרבה של שכונת סוהו ברובע ה"וסט אנד" בלונדון. נואם מחונן וסופר פורה. חיבר כארבעה עשר ספרים.

רבי צבי הירש פערבער

הרב צבי הירש פרבר (1879, סלובודקה, ליטא - נובמבר 1966) היה ראש ישיבה ומחבר תורני. ממייסדי הקהילה החרדית באנגליה ומרבני לונדון.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרל"ט (1879) בסלובודקה, פרבר העיר קובנה בליטא, לרב שמעון יהודה לייב (נפטר ב-9 במרץ 1906) ולחנה דבורה (נפטרה ב-29 בדצמבר 1911). בבחרותו למד בישיבת סלובודקה, אצל הרב משה דנישבסקי. במהלך לימודיו קיים קשרים עם רבנים חשובים כרבי יצחק אלחנן ספקטור, וגדולי תנועת המוסר כרבי יצחק בלאזר ורבי נפתלי אמסטרדם. כן היה מקורב למקובל הרב שלמה אלישוב, בעל "לשם שבו ואחלמה". נישא לפרידה לבית גולדברג, נכדת ידידיה ליפקין אחי ר' ישראל סלנטר.

בשנת תרס"ו החל לכהן ברבנות בקליקל, עיירה קטנה במחוז קובנה, אולם לאחר זמן קצר התפטר ממשרתו ובחר להתפרנס ממסחר. בשנת תר"ע (1910), בעקבות משבר כלכלי, עקר לבריטניה. מיד לאחר הגיעו, סייע לפיתוחה של ישיבת עץ חיים, ופרסם מנשר בו קרא להגברת מודעות לחשיבות הדגש על לימודי תורה שבעל פה שהיו רפויים וזנוחים. בשנת תרע"א היה ממייסדי סניף של הישיבה האמורה במנצ'סטר, יחד עם הרב יהושע דב סילברסטון, ושימש בה כר"מ הראשון במשך כשלוש שנים.[1]

בשנת תרע"ג (1913) התמנה הרב פרבר לרבה של שכונת סוהו ברובע ה"וסט אנד" בלונדון. תחת הנהגתו גדלה הקהילה, ונפתחו במסגרתה בתי כנסיות רבים. הקהילה הקימה מקוה טהרה שעמד בפרמטרים הלכתיים מחמירים, ואף חנכה בית קברות פרטי.[2] ב-1915 הקים הרב פרבר את החברה קדישא "חסד ואמת". הוא החזיק במשרת הרבנות של סוהו במשך 42 שנים, עד פרישתו לגמלאות בשנת 1955.

כיהן במשך שנים רבות כמזכיר הכבוד של "ועד הרבנים" הלונדוני, והיה יושב ראש איגוד הרבנים "התאחדות הרבנים". הוא התיידד עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כאשר האחרון כיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה כרבה של קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, קיים לאורך שנים קשר קרוב עם הראי"ה, והביא מדברי הראי"ה בספריו.[3] בסיון תרע"ח הצטרף לתנועת דגל ירושלים שהקים הראי"ה, ואף עמד תקופה קצרה בראש הסניף הלונדוני שלה. בהמשך היה ממקימי סניף אגודת ישראל בלונדון.

נחשב לדרשן מחונן, הוא היה מרתק את קהל שומעיו, ותואר כמי שיכול להביא את הקהל לצחוק מתגלגל ולדמעות שליש בטווח של משפטים ספורים. בעיתונות התקופה היהודית הוא מוזכר פעמים רבות כמי שנשא הספד בהלוויותיהם של אישים יהודיים שונים.

הרב פרבר נפטר בשנת 1966, והותיר אחריו את בנו אליעזר יעקב פרבר, וארבע בנות.

אחיו, הרב אלעזר ליפמן, היה רבה של קוז'ניצה (תרי"ג-תרנ"ב). אח נוסף, ר' מרדכי, היה חתנו של המקובל הרב שלמה אלישוב.