ספר מזבח כפרה- העותק של הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר - עם מספר הגהות בכתב ידו, אחת מהן חתומה

ספר מזבח כפרה- העותק של הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר - עם מספר הגהות בכתב ידו, אחת מהן חתומה

ספר מזבח כפרה עם רנו ליעקב. חידושי ראשונים על סדר קודשים. עם חידושים ודרושים מאת רבי יעקב פייתוסי.

 רבי יעקב בר אברהם פיתוסי זצ"ל מגדולי רבני תוניס. היה מתלמידיו של רבי יוסף זרקא זצ"ל. רבי יעקב פיתוסי הרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידי חכמים רבים ועצומים. עלה לירושלים, שם נתקבל בכבוד רב ובהערצה גדולה. חכמי ירושלים שלחו אותו כשד"ר לארצות צפון אפריקה, בדרך ביקר באיזמיר ובטריפולי ומשם הגיע לתוניס ארץ הולדתו וגם לאלג'יר ושם נפטר. חיבר מספר רב של ספרים כולם הדפיסם בליוורנו

בעותק שלפנינו הגהות מאת רבי יעקב שאול אלישר נולד בשנת תקע"ז (1817) לאמו ולאביו הרב אליעזר ירוחם אלישר בצפת. אביו, ראש השוחטים והבודקים בעיר, שימש גם כדיין וכחזן בקהילת יוצאי קושטא בעיר. בשנת תרי"ג (1853) הוסמך לדיין ומורה הוראה על ידי רבני ירושלים, ונשלח כשליח הקהילה הספרדית בירושלים, כשליח דרבנן לקהילות היהודיות בעולם. בשנת 1855 (תרט"ו), שלחוהו רבני ירושלים לאלכסנדריה, לבטל את החלטת הקהילה, שלא לקבל עוד שלוחי דרבנן מארץ ישראל. חכם יעקב שאול אלישר, הצליח לבטל את החלטה, והתבקש להישאר באלכסנדריה כרב העיר, אלא שחכם יעקב שאול אלישר, סירב להצעה. בשנת תרכ"ט (1869) נתמנה כראש אב בית הדין בירושלים, במקום חכם אברהם אשכנזי שנתקבל למשרת הראשון לציון. בשנת תרנ"ג, (1893) לאחר פטירת זקן רבני ירושלים, חכם רפאל מאיר פאניז'ל, עלה חכם יעקב שאול אלישר על כסא הרבנות כראשון לציון. חכם יעקב שאול אלישר כיהן כראשון לציון 13 שנה, עד לפטירתו בכ"ח תמוז תרס"ו (1906). נטמן בבית הקברות בהר הזיתים. ארבע שנים לאחר מותו, בשנת תר"ע (1910), בנו חכם ניסים אלישר, הקים את שכונת 'גבעת שאול' על שמו בירושלים.

 ללא כריכה. נזקי עש. כמה דפים משוקמים. בכמה דפים נקצצו וחסר מעט טקסט. - מצב בינוני.