טור עם בית יוסף – שלושה חלקים – מהדורות ראשונות של ה"בית יוסף" שנדפסו בחיי המחבר רבי יוסף קארו – יורה דעה – ונציה ...

טור עם בית יוסף – שלושה חלקים – מהדורות ראשונות של ה"בית יוסף" שנדפסו בחיי המחבר רבי יוסף קארו – יורה דעה – ונציה, שי"א / אבן העזר – סביוניטה, שי"ג / חשן משפט – סביוניטה, שי"ט – הגהות אי"ש ג"ר

שלושה חלקים של טור עם בית יוסף, יורה דעה, אבן העזר וחשן משפט, מהדורות ראשונות של ספר בית יוסף, שנדפסו בחיי המחבר מרן רבי יוסף קארו:
• טור יורה דעה, עם בית יוסף. ונציה, דפוס אלויזי בראגדין, שי"א [1551].
בראש הספר הקדמות רבי יוסף קארו ורבי יעקב בן אשר, וכן "פרטי רמזי טור יורה דעה" ו"פרטי רמזי דינים המחודשים שבספר בית יוסף".
העותק של אי"ש ג"ר – רבי אברהם יוסף שלמה גרציאנו, חכם ומשכיל יהודי-איטלקי, שחי במאה ה-17, והיה אספן נודע של ספרים וכתבי-יד. עם חתימותיו והגהותיו.
בדף השער ובדף האחרון חתימות: "אי"ש ג"ר אנכי בארץ". בדף השער רישום בכתב-ידו: "לאברהם גראציאנו למקנה כל הבית יוסף מאת יורשי החכם כמהח"ר שלמה ברכיא ממודונא זצ"ל...". בדפי הספר הגהות בכתיבה איטלקית, חלקן בכתב-ידו של גרציאנו (חלק מן ההגהות קצוצות).
[30], שצח דף. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (במספר דפים כתמי רטיבות קשים). סימני עש רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר דבק (כולל בדף השער). מחיקות צנזורה רבות, חלקן בדיו וחלקן בגירוד (הושלמו בחלקן בכתב-יד). רישומים של אישורי צנזורה (באיטלקית) בדף האחרון, בהם רישום בעברית: "פ' ב' ה' [=פירש בעל הספר] מלות כללות לגנאי על עכו"ם לא על הנוצרי'[ם] נדפסו" (רישום זה נכתב כנראה על ידי צנזור מומר; ראה: בניהו, הסכמה ורשות בדפוסי וניציאה, עמ' 192). כריכה ישנה, עם שדרת עור (סימני עש רבים ופגמים בכריכה ובשדרה).
• טור אבן העזר, עם בית יוסף. סביוניטה, דפוס טוביה פואה, שי"ג [1553].
בראש הספר הקדמת רבי יוסף קארו, "רמזי הדיני' שבטור", ו"פרטי רמזי דינים המחודשים שבספר בית יוסף".
קולופון בדף רלב/2: "ותהי השלמת הטור השלישי... יום ששי, ארבעה ימים לחדש תמוז שנת שי"ג, ע"י... קורנילייו אדיל קינד... ובבית הנדיב כמ"ר טוביה פואה... וכמוהו הוטפל[!] בהדפסתו החכם כמ"ר משה אבן שושן מעיר צפת...".
רלב דף. 33.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בדפים האחרונים כתמי רטיבות קשים). קרעים קטנים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים. קמט לאורך דף השער. הדבקת נייר בדף השער. מספר הגהות, רישומים וחתימות. כריכה ישנה, ללא שדרה.
ישנם הבדלים בטיפוגרפיה של דף עד בין הטפסים השונים. בטופס שלפנינו מופיעות בשני העמודים של דף זה 57 שורות (ראה: י' זנה, קרית ספר, ז, תר"ץ, עמ’ 484, מס' 4).
• טור חשן משפט, עם בית יוסף. סביוניטה, דפוס טוביה פואה, שי"ט [1559].
בראש הספר הקדמות רבי יוסף קארו ורבי יעקב בן אשר ו"פרטי רמזי טור חשן המשפט" (מפתח על פי סדר הדינים, כולל הדינים "המחודשים", שחדש הבית יוסף).
בדף שלב/2 דברי סיום מאת רבי יוסף קארו, לרגל השלמת חיבורו: "אברך ה' אשר יעצני ועד כה ברכני להחל וגמור הספר המפואר הזה, ביאור ארבעה טורים אשר קראתיו בית יוסף, כי התחלתיו באנדרינופלי שנת רפ"ב, והשלמתיו בעיר צפת אשר בגליל העליון תוב"ב, ביום ד' יא לאלול שנת הבק"ר אור, ונתעסקתי עוד בהגהתו ובמהדורא תנינא עד שנת די"ש, אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים, ויזכני לחבר עוד ספרים הרבה לזכות רבים, ולמען רחמיו וחסדיו לא תפסוק תורה מזרעי כדכתיב לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם".
שלב דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים חסרים בדף השער, עם פגיעות בטקסט משני צדי הדף. הדבקות נייר משני צדי דף השער והדבקות בדף האחרון. סימני עש, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. דף השער מנותק. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. רישומים בכתב-יד. חתימות צנזורה. כריכה ישנה, עם פגמים.
ידועים טפסים עם הבדלים טיפוגרפיים בדף השער (הקדשות מודפסות לאנשים שונים, והודעה מאת המדפיס, ראה: ווינר, קהלת משה, ב, עמ’ 548, מס’ 4507).

חיבור הבית יוסף התקבל בכל תפוצות ישראל
בדברי הסיום לחיבורו "בית יוסף" (בטור חושן משפט, סביוניטה שי"ט) כותב מרן רבי יוסף קארו: "...אוחילה לאל אחלה פניו, יזכני שיתפשט בכל ישראל למען אהיה בכלל מצדיקי הרבים". תפילתו זו קוימה במלואה וחיבור הבית יוסף התקבל בכל תפוצות ישראל והיה לאחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר. ספר הבית יוסף, שהתחבר על סדר ארבעה טורים ונועד לברר את ההלכות בשורשן ולהכריע את ההלכה למעשה, מהווה כעין בסיס לחיבורו המסכם שולחן ערוך, שבו נסדרו כל הדינים בקצרה. חיבור השולחן ערוך פשט בכל בית ישראל, ואף בני אשכנז נסמכים עליו יחד עם ה"מפה" – הגהותיו של הרמ"א שנועדו להתאים את הספר לבני אשכנז.
שני החיבורים הללו הפכו את רבי יוסף קארו לעמוד ההוראה העיקרי, מדורו ועד לימינו אנו, בקרב כל תפוצות ישראל. ההערכה לרבי יוסף קארו גדולה ביותר, עד שהוא נקרא בפי כל "מרן". כמו כן, נקרא בפי הלומדים "המחבר". את מעמדו המופלג וגודל סמכותו מבטא החיד"א ב"שם הגדולים": "שהסכימו בכלל זה דמרן קרוב למאתים רבנים מדורו, וכך היה אומר כי כל אשר יעשה פסק מרן עביד כמאתן רבנן" (ברכי יוסף, חו"מ, סי' כה, ס"ק כט).

לימוד ספר בית יוסף – סגולה לבריאות ולאריכות ימים
"הגה"צ רבי מרדכי חיים מסלאנים זצ"ל סיפר ששמע מהרה"ג ר' שמואל הלר רבה של צפת ת"ו, שללמוד טור ובית יוסף זה סגולה לאריכות ימים. ומעשה שהיה הרה"ג ר' שמואל חולה אנוש ובא אליו הבית יוסף בחלום ואמר לו שילמד טור ובית יוסף ועל ידי זה יבריא" (הילולא דצדיקיא, ירושלים תשנ"ח, עמ' קצא).
"שמעתי מפי דודי זקני... ששמע מאמו זקנתי הצדיקת שרהלי בת רבינו משולם [איגרא] זצ"ל... כי שמעה ממנו לפני פטירתו שאמר: היות כמה פעמים בא אליו מרן הבית יוסף ז"ל לבקשו שילמוד את ספרו הבית יוסף, והוא חפץ ללמדו, אבל לא היה יכול מפני שהיה נראה אצלו לאיבוד זמן כי הכל היה בזכרונו כל המקורים לש"ס ופוסקים, ואמר שמתחרט על שלא התאמץ לדחוק את עצמו לעשות רצון הבית יוסף ז"ל וללמדו, כי אז היתה זאת לו סגולה לאריכות ימים" (אהל נפתלי, לבוב תרע"א, עמ' 94, אות רנח).
"שמעתי כי פעם אחת היה לבנו [של רבי שלום מבעלזא] הגה"ק מהר"י זי"ע חולי קדחת ר"ל ונודע כי היה מפורסם ובדוק ומנוסה כי בבוא חולי כזו לפני מרן זי"ע ואמר שלא יהיה עוד חלפה הלכה לה המחלה תיכף ומיד (כאשר ראיתי בעיני אצלי שהיה לי המחלה כל הקיץ ובבואי לפני מרן ואמר שלא יהיה עוד והוטב לי תיכף ופסקה המחלה), ובבוא בנו הגדול לפניו ואמר לו כדרכו ולא הועיל ובא שנית ואמר כי בטור ובית יוסף יש כל מיני רפואות ויש סימן א' המסוגל שאם לומד סימן זה אז יש בכחו לגרש מחלה הנ"ל, וזה זמן רב לא למד סימן זה וחזר ולמדו ואז אמר לו כדרכו ותיכף פסקה המחלה" (הגהת רבי שלום מרדכי אב"ד ברעזאן, בעל שו"ת מהרש"ם, על ספר דברי יצחק, מונקאטש תרס"ו, אות מ').