ספר שו"ת הרשב"א – בולוניה, רצ"ט – חתימת רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש)

ספר שו"ת הרשב"א – בולוניה, רצ"ט – חתימת רבי שלום מזרחי שרעבי (הרש"ש)
ספר תשובות שאלות, מהרב רבינו שלמה בן אדרת (הרשב"א). בולוניה, דפוס "השותפים יצ"ו המחזיקים את בדק תורת ה' פה בעיר בולונייא", [רצ"ט 1539]. מהדורה ראשונה.
העותק של המקובל הקדוש רבינו הרש"ש. בדף ב/1 – חתימת יד קדשו (באותיות מרובעות): "שלום מזרחי שרעבי ה"י" (ראה חומר מצורף על זיהוי החתימה).
רבינו שלום מזרחי שרעבי – הרש"ש (ת"פ-תקל"ז) נולד בשרעב שבתימן, וגר בצנעא. כבר בנעוריו היה גדול בתורה ובקבלה, אך היה נסתר וצנוע בדרכיו. בצעירותו עמד בניסיון גדול ובעקבותיו נדר לעלות לירושלים. הוא עזב את תימן והפליג לבומביי שבהודו, משם נסע לבגדאד וישב בה זמן מה. לאחר מכן נסע לדמשק ומשם עלה לירושלים. בהגיעו לירושלים השכיר עצמו כ"משרת" בביתו ובבית מדרשו של המקובל רבי גדליה חיון – ראש ישיבת המקובלים "בית אל", כשהוא מסתיר את גדלותו. הוא נהג לשמש את חכמי הישיבה ולהאזין ללימודם בשקט. כשהתקשו בשאלות שלא מצאו עליהן מענה, היה רושם בסתר את התשובה ומניח אותה בהחבא בבית המדרש. כאשר גילה זאת רבי גדליה חיון, והבין את גודל חכמתו וקדושתו, נתן לו את בתו חנה לאשה. כאשר נפטר רבי גדליה, בשנת תקי"א, התמנה הרש"ש על מקומו לראש ישיבת המקובלים והחסידים "בית אל". לאחר שנתמנה לראש הישיבה, הקים חבורה קדושה של מקובלים שנקראה "חברת אהבת שלום". המקובלים התאגדו ביניהם ב"שטרות התקשרות", שבהם קבלו על עצמם קבלות, תקנות וערבות הדדית. בין תלמידיו בחבורה קדושה זו נמנו החיד"א, רבי יום טוב אלגאזי, רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט), ועוד. תלמידו החיד"א כותב עליו: "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא, וכמעט היה לו ספר עץ חיים על פה, בקי בהקדמות על מתכונתן, וברוב בקיאותו וחכמתו העמיד כוונות האריז"ל על בוריין כסדרן וכהלכתן, וכתב קונטרס גדול – שמו רחובות הנהר – לברר ולפרש הקדמות היטב... והיה מכוון כל כוונות האריז"ל... והיה מיחד יחודים כמ"ש רבינו האריז"ל בשער רוח הקדש" (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ש). בין חיבוריו נודע סידור הכוונות, המכונה "סידור הרש"ש" – הכולל את סודות וכוונות התפילה עפ"י האר"י, שמאז כתיבתו הפך להיות הדרך העיקרית לכוונות התפילה עפ"י הקבלה.
בדף השער רישום בעלות: "מקנת כספי לעבודת קוני אשר חנני אלהים אני הצעיר יצחק סעדיאל...", וראשי התיבות "י"ס" [=יצחק סעדיאל].
בדפי הספר מספר הגהות (חלקן קצוצות) מכותבים שונים, בכתיבה ספרדית. ציוני מקורות רבים בכתיבה ספרדית.
במקור נדפסו לספר זה שני דפי שער, השער הראשון יוחד ל"סימנים" (למפתחות הספר) שנדפסו בראש הספר; השער השני, שמופיע במקור לאחר המפתחות, הוא השער הכללי לספר. בכרך שלפנינו חסר דף השער של המפתחות ובראש הכרך (לפני המפתחות) מופיע דף השער הכללי.
[16], ב-קסז, קסז-רי, [1], ריג-רטו דף. חסר דף [1] (השער למפתחות) וחסר דף אחרון (דף ריו; הושלם בצילום). מצורף עותק נוסף של הדף האחרון של המפתחות. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (בחלק מהדפים כתמי רטיבות גדולים). סימני עש וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (הדבקות נייר רבות לאורך שולי הדפים ובמקומות נוספים, לעתים על גבול הטקסט). כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.