תורת חיים, שאלוניקי תע"ג 1713 - מהדורה יחידה.

תורת חיים חלק א'  שו"ת על חושן משפט מאת הרב חיים שבתי ...

תורת חיים, שאלוניקי תע"ג 1713 - מהדורה יחידה.

תורת חיים חלק א'  שו"ת על חושן משפט מאת הרב חיים שבתי, שלוניקי תע"ג 1713 - מהדורה יחידה.

(10) קמח דף, מצב כללי טוב מאד, כריכה מקורית מנותקת חלקית, שיקומים מקצועיים בדף השער ובדף שאחריו ובדף האחרון.

חתימות בעלות : שמואל דאנון, חתימת יצחק בכר יעקב.

הגאון הנודע רבי חיים שבתי – מהרח"ש (שט"ז-ת"ז), תלמיד הגאון רבי שלמה הכהן (המהרש"ך) ותלמידו וחבר בית דינו של הגאון רבי אהרן ששון (המהר"א ששון) בשאלוניקי. משנת שע"ה עמד בראשות ישיבת "ק"ק שלום" בעיר וזכה להעמיד תלמידים רבנים בישראל (בשו"ת דבר משה ח"ב חו"מ סימן כג כתב בשם מוה"ר יוסף קובו: "קבלה בידינו שמהרח"ש ז"ל היה עושה פסקיו בפלפול התלמידים כדי שיצא הדין מלובן ומבורר"). המהרש"ח היה רב-רבנן, ורבים מגדולי הרבנים בדורו היו מתלמידיו, משאלוניקי ומארצות אחרות ובינהם: רבי שלמה הלוי (שו"ת מהר"ש לבית הלוי), רבי יצחק בארקי, רבי אהרן קופינו, רבי יהושע חאנדלי (שו"ת פני יהושע), רבי עזריה יהושע, רבי חסדאי הכהן פרחיה (שו"ת תורת חסד) ועוד. מעמדו בדורו היה כרבן של כל בני הגולה ועל מצבתו שבשאלוניקי נכתב: "מורינו ורבינו הרב הגדול, ראש גולת אריאל". תשובות המהרש"ח התקבלו לדורות להלכה ולמעשה, והובאו אלפי פעמים בספרי הפוסקים גדולי האחרונים, הספרדים והאשכנזים. העיר שאלוניקי, שלאחר גירוש ספרד היתה מרכז הישוב היהודי בארצות המזרח, היתה מחולקת למספר קהילות יוצאי ארצות שונות, שניהלו אוטונומיה של חיי קהילה לעצמם, אך בשנת שצ"ח נמנו וגמרו כל ראשי הקהילות בשאלוניקי, למנות את המהרח"ש עליהם כרב ראשי שעל פיו יקום כל דבר. עד זקנה ושיבה לא נס ליחו, ובספרו מצויה תשובה להלכה שהשיב בשנת חייו האחרונה בהיותו בן למעלה מתשעים. רבן של ישראל – השיב אלפי תשובות לכל תפוצות ישראל, רובן התפרסמו בדפוס רק לאחר פטירתו. ספרו "שו"ת מהרח"ש" – אבן העזר וקונטרס בעניני עגונות, נדפס בשלוניקי תי"א. רוב תשובותיו נדפסו בספר "תורת חיים", ג' חלקים, שנדפסו כשבעים שנה לאחר פטירתו, בשנים תע"ג-תפ"ב. בכל אותן השנים התפזרו תשובותיו בין ספריות הרבנים ותלמידי החכמים בעיר שאלוניקי, וכפי שמספר המדפיס רבי אברהם בן רבי דוד נחמן, ב"התנצלות המדפיסים": כי "פסקי הרב המחבר זלה"ה היו מפוזרים ומפורדים בבתי התלמידי חכמים זעיר שם וזעיר שם, עד שהוצרכו להכריז בתלמוד תורה יע"א בתחילת ההדפסה, שכל איש אשר נמצא אתו מפסקי הרב הנז' יביאהו אל מזבח הדפוס, ובעוד שהיו מבקשים ומחפשים בחיפוש בתר חיפוש כל תלמיד חכם בביתו, נתארך הזמן ולא באו לידי כולם כאחד..."