צילום ישן של מכתב הזמנה ששלח הריי"צ לרגל נישואי בתו הרבנית חיה מושקא עם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מחב"ד.

צילום ישן של מכתב הזמנה ששלח הריי"צ לרגל נישואי בתו הרבנית חיה מושקא עם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מחב"ד.

צילום ישן של מכתב הזמנה ששלח הרבי הריי"צ לרגל נישואי בתו 

הכלה המהוללה הרבנית חיה מושקא עם האדמו"ר רבי מנחם מענדל מחב"ד  

לרבי אברהם אליהו הרכבי, נשלח מריגא.

חתונת הרבי מלובביץ' עם הרבנית חיה מושקא, נערכה בי"ד כסלו תרפ"ט, בעיר וורשה.

בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק (אבי האדמו"ר)". ביום שישי ערב שבת קודש פרשת תולדות, ג' בכסלו שנת תרפ"ט נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין הרבי למרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא. בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו, התקיימה חגיגת הנישואין של הרבי בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב מנחם זעמבא והרב מאיר שפירא אשר הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.

הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מרוסיה בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה.

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בוורשא. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר סיפורים נוראים של החסיד רבי יעקב בכרך מקידאן ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת סיפורי חסידים.

ביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו הרבי והרבנית לריגא והתגוררו שם במשך כשני חודשים, ובי' שבט תרפ"ט עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.