תורה, שמות. מִצְחָף גדול במיוחד על קלף, עם שינויים מהמסורה. המאה העשירית בערך

תורה, שמות. מִצְחָף גדול במיוחד על קלף, עם שינויים מהמסורה. המאה העשירית בערך

מִצְחָף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

מקור השם בלטינית: Caudex - ספר או קובץ. משמעותו המקורית של המונח הלטיני היא "גזע עץ", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה.

מקור השם מִצְחָף הוא בערבית, והוא מופיע כבר בספרי הגאונים. כוונת המונח הזה היא לחיבורים בכתב-יד אשר נכרכו ונקראו במתכונת ספר: עמוד אחרי עמוד, והטקסט מופיע בשני צדדיו של כל דף, כפי שנעשה גם בימינו בספרים מודפסים.

כתב יד גדול במיוחד, מסודר בשלושה עמודות, [20] שורות בעמודה. כתב מזרחי עם ניקוד טברני, המאה העשירית בערך. דיו על קלף.

כתב-היד מכיל קטע מספר שמות:

עמוד א' - החל מפרק ט"ז פסוק י"ח והממעיט לא החסיר" ועד פסוק ל"א "כצפיחית בדבש"

עמוד ב' - מפסוק ל"ב "ויאמר משה" מסתיים בפרק י"ז פסוק ה', "וקח איתך מזקני ישראל"

בצד הטקסט הערות-מסורה ובהן מספר שינויים מהמסורה המקובלת בידינו כיום, חלקם אינם מוכרים.  

סגנון הכתב דומה לסגנון כתיבתו של הסופר המפורסם שלמה בן בויאעא, שכתב את 'כתר ארם צובא', אך אין מדובר בכתב ידו.

[1] דף, הוצא מגניזת כריכה. מצורף אישור מומחה.

גודל מקסימלי - 430x357 מ"מ.

מצב טוב. כתמי זמן. דהיית וקילופי דיו במספר תיבות. רסטורציה אמנותית עדינה במספר קרעים בשוליים, ללא חסרונות טקסט.