סודו של הגאון המסתורי שהרעיש עולם! עותק מספרו של הרמח"ל, בו למד בצעירותו הגאון "מר שושני" (רבי הלל פרלמן) ...

סודו של הגאון המסתורי שהרעיש עולם! עותק מספרו של הרמח"ל, בו למד בצעירותו הגאון "מר שושני" (רבי הלל פרלמן), כתלמיד בישיבת מאה שערים בירושלים - שריד יחידאי מתקופה זו, המעיד על גדלותו הרוחנית!

בדפי הפורזץ מופיע רישום עתיק בעפרון:

"הספר שייך לי הלל פערעללמאן הלומד בישיבת פרי עץ חיים אשר במאה שערים", הלא הוא מר שושני האגדי!

לצד חתימה זו, מופיעה חותמתו של פרלמן, מספר פעמים. חותמת זו לא נודעה כלל עד היום!

"הרב והחכם שושני ז"ל – לידתו וחייו סתומים בחידה". מילים מסקרנות אלו נחרתו על מצבתו של אחד מגאוני הדור הקודם, אשר חידת חייו העסיקה מאות תלמידים ומעריצים ברחבי העולם. חידת זהותו נפתרה רק בשנים האחרונות, בעקבות חשיפת מסמכים נדירים ששפכו אור חדש על חייו של הגאון המופלא. 

כך התברר ש'מר שושני' נולד בבריסק בשנת תרנ"ה (1895), תחת השם "הלל פרלמן". כבר בילדותו התפרסם שמו כבעל זיכרון פנומנלי. אביו, ר' מנחם פרלמן, ערך מופעים בקהילות יהודיות ברוסיה, שבהם הופגנו יכולותיו וידיעותיו התורניות של ילד הפלא. בנעוריו עלה הלל פרלמן בגפו ללמוד בארץ הקודש, ונכנס לישיבת 'פרי עץ חיים' במאה שערים, בה למד במשך תקופה מסוימת. בשנת תר"ע עבר ללמוד ב"ישיבת העילויים" שייסד הראי"ה קוק ביפו, ובכך היה מתלמידיו הראשונים. בדרך מופלאה, רצופה ניסים, הוא עבר את שתי  מלחמות העולם, שהותירו בו צלקות נפשיות שגרמו לו להיות מסתורי ומוזר, ולבנות לעצמו זהות בדויה - "מר שושני".

משנת תש"ה ועד לפטירתו בשנת תשכ"ח נדד מר שושני ברחבי הארץ והעולם, והרביץ תורה ברבים. שיעוריו המופתיים היו לשם דבר. גאונים נודעים ביקשו תורה מפיו, והעריצוהו למאוד, כפי שנספר להלן.

הספר הנדיר שלפנינו מעניק הצצה אותנטית ומרגשת, יחידה במינה, לימיו הראשונים של הלל פרלמן - 'מר שושני' - בארץ, בתור נער צעיר לימים כבן 14 בלבד, ואולי אף פחות מכך.

העובדה שמדובר בספר קבלי מובהק - קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל - חושפת בפנינו את רוחב הדעת והיקף ההתעניינות של שושני הצעיר בכל מקצועות התורה, לרבות סודותיה העמוקים. ואכן הרוחב התורני הזה אפיין את מר שושני בתקופות המאוחרות של חייו, כשכבר היה מפורסם בעולם.

העובדה שמר שושני כנער צעיר לומד בספר הזה, מוכיחה ומאששת את האגדות שנרקמו על גאונותו של שושני בקבלה כבר בילדותו. במאמר שפרסם אחד ממקורביו, י' אביב, סיפר כך: "מלומד ישראלי הזכיר דרך אגב שאינו יודע בדיוק מהו 'ספרא דצניעותא', ומר שושני סיפר ללא כל יוהרה שבהיותו בן שש ידע את כל הספר על פה, ומיד החל מצטט ממנו קטעים ארוכים בארמית"...

"במה מתבטאת גאונותו? קשה להשיב, שכן איש עדיין לא עמד על מלוא ההיקף של ידיעותיו. היהודי שלנו שולט שליטה מלאה ובלעדית בכל מכמני הספרות היהודית המקורית. הוא יודע על פה ממש את כל התנ"ך, ויכול לציין כל מובאה בפסוק ובפרק המדויק בו היא מופיעה. הוא יודע על פה את כל הש"ס – בבלי וירושלמי – עד הדף והשורה, הוא יודע על פה רמב"ם, זוהר ומדרשים" ('הצופה', כ"ג בתשרי תשכ"ח).

מר שושני לימד כמה מגדולי אנשי הרוח היהודיים של צרפת, ובהם הפילוסוף עמנואל לוינס, פרופ' אנדרה נהר, הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו). הוא קיים בביתו לימוד בספר 'נפש החיים' לרבי חיים מוולוז'ין. השיעור היה מתחיל בשעות הקטנות של הלילה ונמשך עד הבוקר. מכרים מאותה תקופה תיארו אותו כמי שאהב לאתגר את סביבתו בכך שיזרקו בפניו נושא כלשהו, מיהדות ועד ספרות, פיזיקה ואסטרונומיה, והוא כבר ירצה עליו בלי הכנה מוקדמת.

הספר שלפנינו מכיל שני שני חיבורים, עם שערים נפרדים:

א. קל"ח פתחי חכמה. ורשה, תרמ"ח [1888]. 

ב. 'פתחי חכמה ודעת', "והוא חלק השני מהספר קל"ח פתחי חכמה". שער נפרד. ורשה, תרמ"ד [1884].

הספר 'קל"ח פתחי חכמה', כולל יסודות בקבלה, וערוך במאה שלושים ושמונה פרקים (בגימטריה קלח) ומכאן שמו. כל פרק פותח ב"התגלות" וממשיך בפירוש והסבר שלה. 

בשער הספר נכתב כי את החיבור "מצא בכתב יד ישן נושן כבוד הגאון... מוהר"ר משה חיים לוצאטו זלה"ה". "עם פירוש רחב ועמוק מהגאון הנ"ל".

למעשה, החיבור עצמו הוא גם מאת הרמח"ל. מדוע הוא העלים עובדה זו? הסביר זאת הראי"ה קוק זצ"ל: "הכללים באו לו בגילוי עליון בלשונם, והוא היה לו מגיד, היינו גילוי מחשבות מילוליות נשמעות, כמפי מגיד, ואח"כ כשפסק מבוע הגילוי הוא עשה פירוש לו, שבמובן ידוע הוא פירוש לדברי עצמו, אלא שבראשונה היה בגילוי, ואחר כך בהסברה והבחנה שכלית, מסודרה".

לחיבור 'פתחי חכמה ודעת' צורף חיבור נוסף: "סוד הבריאה מהגאון החכם הנ"ל, על פי שורש החכמה האמיתית, הנקרא בשם 'דעת חכמה'". לפנינו המהדורה הראשונה של חיבור זה, שנדפסה מתוך כתב היד שהיה גנוז באוצר כתביו של הגאון מוילנה!

בדפי הפורזץ מופיע רישום עתיק בעפרון:

"הספר שייך לי הלל פערעללמאן הלומד בישיבת פרי עץ חיים אשר במאה שערים", הלא הוא מר שושני האגדי!

לצד חתימה זו, מופיעה חותמתו של פרלמן, מספר פעמים. חותמת זו לא נודעה כלל עד היום!

לשון החותמת: "הלל פערעלמאן ירש". ככל הנראה ירש = יר[ו]שלם. להערכתנו, הדיו בכרית-החותמת היה יבש מעט, ולכן כשהיא הוחתמה על הספר חסרו כמה אותיות. תוכיח על כך העובדה שפרלמן ניסה עוד מספר פעמים להטביע את החותמת בצורה טובה (אך ללא הצלחה).

פריט יוצא דופן ויחיד מסוגו!

פ' ד' [1] דף. [1] ל"ז דף.

מצב: טוב-. דפים שמורים. נקבי עש אחדים בדפים. בלאי בכריכה ונקבי עש.