שלחן ערוך הרב – ז'יטומיר, תר"ז-תר"ח – מהדורת רבי חיים אברהם בנו של בעל התניא – מהדורה ראשונה של 23 תשובות חדשות ...

שלחן ערוך הרב – ז'יטומיר, תר"ז-תר"ח – מהדורת רבי חיים אברהם בנו של בעל התניא – מהדורה ראשונה של 23 תשובות חדשות בחלק השו"ת – דף "לוח הטעות" לא ידוע – סט שלם

שלחן ערוך הרב, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי – בעל התניא. ז'יטומיר, תר"ז-תר"ח 1847. דפוס רבי חנינא ליפא, רבי אריה ליב ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא. ששה חלקים בששה כרכים.
את המהדורה שלפנינו הוציא לאור הרה"ק רבי חיים אברהם, בנו של המחבר בעל התניא, בסיוע צאצאיו. במהדורה זו נוספו לראשונה כמה הוספות ב"קונטרס אחרון" ובמראי המקומות, על פי כתב-יד המחבר. כמו כן, נוספו לראשונה בחלק השו"ת 23 תשובות חדשות. במהדורה זו נדפס לראשונה ה"קונטרס אחרון" בשולי העמודים (ולא בסוף הכרך, כבמהדורות הקודמות). בתחילת חלק א' נדפסה הקדמה מיוחדת למהדורה זו מאת רבי חיים אברהם (בנוסף להקדמה המפורסמת שנדפסה החל מהמהדורה הראשונה), וכן הקדמה קצרה לחלק השו"ת. כמו כן, נדפסו לראשונה במהדורה זו שלוש הסכמות חשובות מגדולי תלמידי בעל התניא: רבי אייזיק אב"ד הומל, רבי ברוך מרדכי אב"ד באברויסק ורבי יצחק אייזיק בהר"ד אב"ד ויטבסק.
בדף המגן הקדמי של כרך יורה דעה מופיעות חותמות בעברית ובאותיות לטיניות: "משה פריינד סאטמאר", "Mauritiu Freund, Satu-Mare". כפי הנראה, אלו חותמות רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו) שכיהן בהמשך כגאב"ד "העדה החרדית".
כרך ראשון: [6], ה-קעה, [1] דף. חסר דף קדם-השער. כרך שני: [3], קד, קט-קצד; ה-עא, [1] דף. כרך שלישי: [3], קלח; קד דף. חסרים שלשת הדפים האחרונים. כרך רביעי: [2], קמ דף. כרך חמישי: [1], ב-לח דף. כרך שישי: [1], ב-מד, [1] דף. 20-22.5 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים וכתמי רטיבות. בשני הכרכים האחרונים כתמי רטיבות קשים, עם עקבות רטיבות וסימני עובש קלים. בלאי בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים חסרים קטנים במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
מצורפים עותקים נוספים של הכרכים הראשון והשלישי להשלמת הדפים החסרים (כרך ראשון: [7], ה-קעה דף. חסר [1] דף אחרון. סימני עש רבים וקשים. כרך שלישי: קי-קיא, קיג-קלח; קו, [1] דף. חסרים דפים רבים בהתחלה).
סטפנסקי חסידות, מס' 573; מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, ה, עמ' 80-87.
חלק א' שלפנינו הוא וריאנט ובו מופיעים 3 דפים נוספים בתחילת הכרך, וכן דף נוסף של "לוח הטעות" בסוף הכרך. דפים אלה נדירים ביותר ולא נרשמו אצל מונדשיין וסטפנסקי. הדף של "לוח הטעות" של חלק א' אף לא מתועד ב"קונטרס השלחן" מאת רבי חיים נאה (לדבריו, הדפים של "לוח הטעות" של חלקים ב' וג' "נדפסו לחוד והודבקו אחר כך אל השלחן ערוך, כי [בחלק מהעותקים] שני הדפים הם יותר קצרים מדפי השלחן ערוך").
חלקים א, ה-ו, לא מופיעים בקטלוג הספריה הלאומית.

כתיבת "שלחן ערוך הרב" – בהוראת רבו המגיד ממזריטש
אחד ממפעלי חייו של האדמו"ר הזקן היה חיבורו ההלכתי הגדול המכונה "שלחן ערוך הרב". בספרו זה ערך ועיבד מחדש את ההלכות של רוב חלק "אורח חיים" כפי שהן מופיעות אצל "המחבר" והרמ"א ונושאי כליהם, ובראשם ה"מגן אברהם". כל הלכה נכתבה בבהירות, בשפה צחה וברורה בטעמה ובנימוקה, בצורה מתומצתת וממצה. הלכה ש"המחבר" רבי יוסף קארו מקדיש לה סעיף אחד בלבד ב"שלחן ערוך" שלו, לעתים תופסת אצל האדמו"ר הזקן שבעה סעיפים. במקומות בהם האדמו"ר הזקן מביא מחלוקת הפוסקים, הוא מכריע כדעת מי נפסקה ההלכה ומדוע. על פי רוב הוא נוטה להכריע כדעת ה"מגן אברהם". סגנון לשונו הבהיר של "שלחן ערוך הרב" דומה ללשון הזהב של הרמב"ם ב"משנה תורה". תלמידי חכמים המבררים את ההלכה ממקורותיה בתלמוד ובפוסקים, מגלים כמה מאמץ ויגיעה הושקעו בניסוחו של כל סעיף בשלחן ערוך הרב, ועד כמה מתבררות סוגיות עמוקות ונפתרות שאלות וקושיות באמצעות הניסוח המדויק שלו. עם זאת, הספר נכתב כך שגם בעלי-בתים שאין עיתותיהם בידם יוכלו להבין את ההגדרות, העקרונות, היסודות והטעמים של כל הלכה.
בהקדמה לכרך הראשון של "שלחן ערוך הרב", הלכות פסח, שנדפס בשקלוב תקע"ד, מספרים בניו של האדמו"ר הזקן כי היוזמה לכתיבת החיבור הגיעה מרבו המובהק המגיד ממזריטש: "...ובעודו עומד לפני ה' שם [במזריטש] נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא [המגיד ממזריטש]... לחפש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה, מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשלחן ערוך ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא. ויבחר בכבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים, והפציר בו עד בוש, ואמר לו: אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו, בלי בלבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו".
את חיבורו על חלק "אורח חיים", כולל ה"קונטרס אחרון" (עיונים ופלפולים עמוקים במקורות ההלכה), כתב האדמו"ר הזקן במשך שנתיים, בשנים תקל"א-תקל"ב, בתקופת שבתו אצל רבו במזריטש ובראוונא. בראשית שנת תקל"ב היו מוכנים אצלו הסימנים על כל הלכות פסח והלכות ציצית. באותה עת, כשהגיעו בעל ה"הפלאה" ואחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג אל המגיד ממזריטש, הראה להם האדמו"ר הזקן את מה שכתב בהלכות פסח וציצית, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו: חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה, וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל".
במשך שנים רבות לאחר שסיים לכתוב את חלק "אורח חיים" המשיך האדמו"ר הזקן לערוך את הדברים ולהגיהם. במהלך השנים חזר בו מכמה ממסקנותיו בהלכות שבת, ועל כן כתב את אותם סימנים מחדש ב"מהדורה בתרא" (אך את סימני ה"מהדורה בתרא" הוא כתב בסגנון כתיבתו העמוק שב"קונטרס אחרון", ולא בסגנון השווה לכל נפש כבפנים הספר).
בשנים מאוחרות יותר המשיך לכתוב האדמו"ר הזקן את חיבורו על חלק מההלכות ביורה דעה ובחושן משפט.
בהלכות שחיטה ובהלכות נדה שינה האדמו"ר הזקן את דרך כתיבתו, ובעוד שבחלק "אורח חיים", וכן בהלכות רבית ובמספר סימנים בחלק "חושן משפט", כתב ועיבד האדמו"ר הזקן את ההלכות מחדש בסגנון משלו, בהלכות אלו העתיק באמצע העמוד את לשונות "המחבר" והרמ"א, וכתב סביב לדבריהם שני פירושים: הראשון הוא מעין "משנה ברורה", בו מסביר בכל "סעיף קטן" את דברי המחבר והרמ"א, ואת חידושי גדולי הפוסקים בהבנת דבריהם, והשני הוא "קונטרס אחרון", בו מברר ומלבן את כל שורשי שיטות הראשונים במהלך כל סוגיה בעמקות ובחריפות גדולה.
כתב היד של החיבור היה במקור גדול בהרבה. הוא כלל סימנים נוספים רבים בחלקים אורח חיים ויורה דעה שלא הגיעו לידינו. חלק מהחיבור אבד בשריפה גדולה שפרצה בשנת תק"ע (בימים בהם נסע האדמו"ר הזקן לאוקראינה, ולא היה בביתו). שריפה זו כילתה את ביתו של האדמו"ר הזקן ואת כל רכושו, כולל כתבי יד קדשו, בהם כתב היד המלא של "שלחן ערוך הרב". הסימנים שהובאו לדפוס הם רק אלו שנמסרו להעתקה לפני אותה שריפה (מתוך הקדמת בניו להלכות פסח, שקלוב תקע"ד; אגרות קודש מאת האדמו"ר האמצעי, מהדורת ברוקלין תשע"ג, עמ' ז; הרב יהושע מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, כפר חב"ד תשמ"ד, עמ' כח-ל; מסע ברדיטשוב, מהדורת ירושלים תשע"ז, עמ' 118-119).

תולדות הדפסת חלקי "שלחן ערוך הרב"
את "שלחן ערוך הרב" לא הספיק האדמו"ר הזקן להדפיס בחייו. החיבור נדפס לאחר הסתלקות המחבר (בתקע"ג), בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו, בששה כרכים. כרך ראשון – הלכות פסח (סימנים תכט-תצד), נדפס בשקלוב, בשנת תקע"ד. בתחילת הכרך נדפסה ההקדמה המפורסמת והחשובה של בני המחבר. כרך שני – חלק מהלכות נדה, שחיטה וטריפות, ובסופו שמונה עשרה תשובות מהמחבר, נדפס בקאפוסט בשנת תקע"ד. כרך שלישי – הלכות רבית, ו"הלכות הצריכות מלוקטות מטור חושן משפט" ו"הלכות תלמוד תורה" , נדפס בקאפוסט, בשנת תקע"ד. שלושת כרכי חלק "אורח חיים" נדפסו בקאפוסט בשנת תקע"ו (למעט הלכות פסח שנדפסו, כאמור, בשקלוב בתקע"ד). בכרך הראשון נדפסו סימנים א-רטו, בכרך השני נדפסו הלכות שבת (סימנים רמב-שמד), ובכרך השלישי נדפסו הלכות עירובין (סימנים שמה-תח), הלכות יום טוב (סימנים תצה-תקכט), והלכות ראש השנה, יום כיפור, סוכה ולולב (סימנים תקפב-תרנא). ישנם עותקים בהם כרך זה נחלק לשניים, בכרך אחד נדפסו רק הלכות עירובין, ובשני נדפסו רק הלכות יום טוב ומועדי תשרי.
כאן המקום לציין שבכל חלקי "אורח חיים" של המהדורה הראשונה, היכן שישנם שינויים בין מה שפסק האדמו"ר הזקן בשולחנו לבין מה שהכריע מאוחר יותר בסידורו, ציינו העורכים, או המדפיסים, בשולי הגליון את הכרעתו המאוחרת בסידור.
במהדורות הבאות נדפסו הוספות רבות וחשובות על פי העתקות מכתב-יד המחבר, שלא היו בידי המדפיסים של המהדורה הראשונה. במהדורת סדילקוב תקפ"ו נדפסו לראשונה סימנים קעה וקעו של חלק "אורח חיים". במהדורת ז'יטומיר תר"ז נדפסו לראשונה ה"קונטרס אחרון" על סימן תמז מהלכות פסח, תשובה בעניין הדלקת נרות שבת בסימן רסא, מראי מקומות על שישים סימנים בהלכות שבת שהיו חסרים אחרי סימן רסח, ועשרים ושלוש תשובות חדשות מאת המחבר (חלק השו"ת במהדורה זו נדפס גם בכרך נפרד). במהדורת ז'יטומיר תרט"ז נדפסו לראשונה סימנים קנה וקנו מחלק או"ח.
(על כל זה ראה בהרחבה בספרו של הרב יהושע מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, כפר חב"ד, תשמ"ד).