שו"ת תולדות אדם, לבוב תקע"א. העותק של מרן ה'אבני נזר' מסוכטשוב בחתימתו המלאה

שו"ת תולדות אדם, לבוב תקע"א. העותק של מרן ה'אבני נזר' מסוכטשוב בחתימתו המלאה

שאלות ותשובות 'תולדות אדם' מאת רבי שלמה בן אדרת - הרשב"א. חלק זה מוכר כ"חלק שני מתשובות הרשב"א". נדפס בעיר לבוב, בשנת תקע"א 1811. עם הסכמת רבי אברהם חיים אב"ד זלאטשוב (שנוספה לאחר סיום ההדפסה), רבי יעקב אורנשטיין אב"ד לבוב ועוד. חתימות וחותמות רבות, מהן מיוחסות ביותר וכ[82] !! הגהות בכתב יד.

עותק מיוחס ומקודש - בדף ב' מתנוססת חתימתו המלאה הרה"ק רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, מגדולי הפוסקים החסידיים, המוכר על שם ספרו הנודע 'אבני נזר' - "א[ב]רהם בהרב מה"ו זאב נחום". בחתימה זו אף חתם מספר תשובות הלכתיות שנדפסו בספריו. ככל הידוע לנו, בכל הספרים של ה'אבני נזר' שהוצעו למכירה בשנים האחרונות, מופיעה רק חתימתו "אברהם", ולעתים אף חתימה זו פגומה. בעותק שלפנינו מופיעה חתימתו המלאה, הנדירה ביותר. החתימה נכתבה בסמוך לאות מספור-הדף, כדרכו בקודש.

בעמוד השער מופיעה חותמתו "אברהם בארנשטיין" בעברית ולועזית.

חתימה חשובה נוספת בתחתית דף השער - "ר' יעקב דוד ראב"ד דק' מעזריטש", הוא הגאון האדיר רבי יעקב דוד בידרמן אב"ד קוז'ניץ ווישגראד, שכיהן לפני כן בעיר מעזריטש. בערכו בספר 'שם הגדולים החדש' (מערכת י' אות רח) נכתב "הרב הצדיק הגאון המפורסם בדורנו מוהר"ר יעקב דוד אב"ד דק"ק מעזריטש, קאז'ניץ, ווישגראד". בין דפי הספר מופיעות עשרות הגהות, ככל הנראה בכתב יד קדשו.

בדף האחרון רישום ארוך "גם... ידידי יקירי הרבני המופלג המפורסם כבוד שמו, מוהר"ר נח[ו]ם ישראל נ"י... וגם בשלום... החסיד המפורסם... אברהם". ייתכן ורבי נחום ישראל המוזכר כאן, הוא ניהו האדמו"ר רבי נחום ישראל ורשביאק מליפנא, תלמידם המובהק של רמ"מ מקוצק והחדושי הרים מגור.

בצידו האחורי של הדף האחרון רישום "זה הספר תולדות אדם שיי(ף!) [ך] להאברך המופלג החסיד... מוהר"ר שמואל ליב נ"י בן הרב החריף החסיד מוהר"ר יהונתן נ"י אייבשיץ... נלע"ע [נמצא לעת עתה] בק' זעלחאב. חתן הנגיד המפורסם מוהר"ר אברהם איזינשטאט... ממעזריטש" ובתחתית הדף "נאום שמואל ליב אייבשיץ".

בדף המגן הקדמי חתימה "ברוך קאמינר". ידוע על עסקן פולני מפורסם בשם זה, שהיה אחיינו של מרן ה'שפת אמת' מגור.

חותמות-דיו רבות של ר' בן ציון טורנער שו"ב מהעיר טורונטו. חתימות וחותמות נוספות.

רבי אברהם בורנשטיין [תקצ"ט-תר"ע], האדמו"ר הראשון מסוכטשוב. נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בדורות האחרונים. מגדולי גאוני וצדיקי דורו. בפתח ספרו הוא מספר כי כילד "לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי". לאחר ניסיון שידוך מפורסם עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד: "נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים". האבני נזר שימש כאדמו"ר לאלפי חסידים, לצד היותו פוסק נודע בארבעה חלקי השלחן ערוך. הוא כיהן גם כראש ישיבה שבה הנחיל לתלמידיו את שיטתו הלמדנית המיוחדת. רבים מגאוני פולין היו מתלמידיו המובהקים. למרות היותו אדמו"ר חסידי, ספריו הם מספרי היסוד גם בעולם הישיבות הליטאי.

רבי יעקב דוד בידרמן [תקס"ו-תרכ"ג] אב"ד קוז'ניץ ווישגראד. מיוחס לש"ך ולפני יהושע וסבם של אדמור"י גור. נולד לאביו רבי ישראל איסר ממזריטש שהיה מגדולי תלמידי ה'יהודי הקדוש' מפשיסחא, היה תלמיד מובהק של רבי שלמה ליב מלנטשנה והסתופף אצל האדמו"ר מקוצק שחלק לו כבוד רב, כיהן ברבנות במזריטש, בקוזניץ ובוישגארד שעל שמה נקרא. נפטר ונקבר בווארשא. (ראה אודותיו: אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות ב, רס).

סג, ג דף. 36 ס"מ.

מצב טוב מאוד. כתמי זמן. כריכה מקורית, פגומה ובלויה מעט. מספר הגהות דהויות.