שתי גלויות שקיבל האדמו"ר הריי"ץ בביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט – עם אישור חתום מאת בתו הרבנית חנה גורארי'

שתי גלויות שקיבל האדמו"ר הריי"ץ בביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט – עם אישור חתום מאת בתו הרבנית חנה גורארי'

שתי גלויות שקיבל האדמו"ר הריי"ץ בביקורו בארץ ישראל בשלהי שנת תרפ"ט.
שתי גלויות זהות (אחת בגוון ספיה ואחת בגוון כחול) בהוצאת האחים ג'מאל (Jamal Bros.), ירושלים, 1921. על הגלויות תצלום של הרב מרדכי דובער סלונים מחברון, בן הרבנית מנוחה רחל סלונים (בת האדמו"ר האמצעי ונכדת האדמו"ר הזקן), בלבוש מסורתי אופייני לבני היישוב היהודי הישן (תצלום מאת שלמה נרינסקי). בגב הגלויות נדפס הכיתוב "רב אשכנזי".
מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי הרבנית חנה גורארי' (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ: "במהלך ביקורו של אבי בארץ ישראל, הוא קיבל את שתי הגלויות מאת אחד מזקני חסידי חב"ד [...] זהו בנה של מנוחה רחל [סלונים]. אבי העניק לי אותן במתנה כאשר שב מארצות הברית". האישור מתוארך – 17 בספטמבר 1989.

בחודש תמוז תרפ"ט יצא האדמו"ר הריי"ץ למסע בארץ ישראל, מלווה בחתנו המבוגר הרב שמריהו גורארי' (הרש"ג). מטרת ביקורו הייתה לבקר במקומות הקדושים ולהשתטח על קברי צדיקים, וכן לבחון אפשרות של מגורים בארץ. הריי"ץ יצא מביתו בריגה בכ"ב תמוז, נסע ברכבת דרך ברלין ווינה לאיטליה, שם עלה על אנייה לאלכסנדריה שבמצרים. ביום ב' מנחם אב הגיע הריי"ץ ברכבת ממצרים לארץ ישראל. בתחילה ביקר בירושלים ונפגש עם הרבנים הראשיים, רבני העדה החרדית ואישים חשובים נוספים, ולאחר מכן נסע לצפון לבקר במירון, צפת וטבריה. בהמשך הגיע לחברון, שב לירושלים וביקר בתל-אביב, בני ברק, ועוד. הריי"ץ שהה בארץ ישראל כשבועיים, וביום ט"ז מנחם אב עלה על רכבת מלוד לאלכסנדריה, ומשם הפליג בחזרה לאירופה. ביום ו' אלול תרפ"ט יצא הריי"ץ למסע שארך כשנה שלמה בארצות הברית.
על פי האישור המצורף, הגלויות שלפנינו הוענקו לאדמו"ר הריי"ץ על ידי אחד מזקני חסידי חב"ד בעת ביקורו בארץ ישראל בשנת תרפ"ט.

הרב מרדכי דובער סלונים נולד בליובאוויטש בשנת ת"ר לאביו הרב יעקב (כולי) ולאמו הרבנית מנוחה רחל בת האדמ"ר האמצעי ונכדת האדמו"ר הזקן בעל התניא. מסופר אודותיו שקלסתר פניו היה דומה לזה של סבו האדמו"ר האמצעי. בשנת תר"ה עלה עם משפחתו לארץ ישראל. היה מנהל "כולל חב"ד" בארץ לאחר פטירת אחיו לוי יצחק, והיה מעמודי התווך של קהילת חב"ד בחברון. נסע מספר פעמים לליובאוויטש, בתחילה בשנת תר"מ אל האדמו"ר המהר"ש, ולאחר מכן בשנים תרמ"ה ותרנ"א אל בנו האדמו"ר הרש"ב. הרש"ב היה מכנה אותו במכתביו "חתני", ובביקוריו בליובאוויטש היה יושב עמו במשך שעות ומאזין לסיפוריו על אבותיו וזקניו אדמו"רי חב"ד, אותם שמע הרמ"ד סלונים מאמו הרבנית מנוחה רחל. נפטר בה' טבת תרע"ו ומנוחתו כבוד בעיר חברון, על יד ציון אמו מנוחה רחל.

שתי גלויות (אחת בגוון ספיה והשנייה בגוון כחול). 9X14 ס"מ. מצב טוב.