|
פריט 373:
יאן ראוכוורגר (נ. 1942) – השתקפות, 1975 – פסטל על נייר
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
600
עמלת בית המכירות: 25%
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
יאן ראוכוורגר (נ. 1942) – השתקפות, 1975 – פסטל על נייר
יאן ראוכוורגר (נ. 1942), השתקפות, 1975.
פסטל על נייר. חתום ומתוארך.
48X57 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. נתון במסגרת.
יאן ראוכוורגר (נ. 1942), יליד באיראמאלי (Baýramaly) שבטורקמניסטן, לשם נמלטו הוריו במהלך מלחמת העולם השניה. עם תום המלחמה חזרה המשפחה לקייב. את השכלתו האמנותית רכש ראוכוורגר במחלקה לציור בבית הספר התיכון שעל יד האקדמיה לאמנות בקייב, ולאחר מכן בפקולטה לגרפיקה שימושית במכון הפוליגרפי במוסקבה. מן השנים 1965 עד 1973, שנת עלייתו לישראל, היה תלמידו של האמן ולדימיר וייסברג. חודשים ספורים לאחר בואו לארץ החל להורות אמנות במכון אבני בתל-אביב, ובשנות ה-80 הורה גם ב"בצלאל". הציג בעשרות תערוכות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם, וזכה בפרסים חשובים על עבודתו.
"תשוקת הציור של יאן ראוכוורגר או תשוקת הצייר שבו מעניקה כמעט לכל דבר שבסביבתו הקרובה את הזכות להיות מצויר: בני משפחה, חפצי טבע דומם, נופים, דמויות, דוגמניות-ציור. נושאי ציוריו חופפים לכאורה תכנית לימודים קלסית בכל בית-ספר לאמנות הציור, אך מרגע התמסרותו למכחולו, הם מתכנסים לתוך מערכת יחסים מיוחדת השרויה בהילה של אינטימיות וקרבה. מילון אוקספורד לאנגלית מייחס לערך 'אינטימיות' איכויות של התבוננות בחפץ או בסובייקט אחר הצוברת ידע והיכרות קרובה. המילון האנגלי למילים נרדפות (Roget's Thesaurus) מקשר את הערך גם עם המושגים פרטיות (privacy), פנים (interior) ורגש (sentiment). אופן התבוננותו של ראוכוורגר בתכולת הבית ובאנשים שבתוכו מייצר יחסי קרבה כאלה, ומגדיר סוג של ציור, שניזון תמיד מיחס רגשי ישיר וחם אל ההווה הזורם והמהפכה: הצייר מול החיים, ברגע נתון, אוסף את העולם אל תוך המרחב האינטימי שלו..."
"בשבחי האינטימיות, יאן ראוכוורגר והתרבות הישראלית", מאת טלי תמיר. בתוך: "במבט קרוב, יאן ראוכוורגר, עבודות מ-1979 עד 2003", קטלוג תערוכה במוזיאון ישראל, ירושלים, 2004 (אוצרת: רות אפטר-גבריאל).
מקור: אוסף רמי כהן.
אספן האמנות רמי כהן (1941-2018), יליד פולין, עלה לארץ עם משפחתו ב-1948 בקירוב. התחנך בנהלל, ובעודו נער עסק בציור. שרת כאיש קבע בצה"ל וזכה בעיטור על חילוץ פצועים תחת אש. במהלך שירותו הצבאי נפצע בידו הימנית, פציעה שהגבילה אותו ואילצה אותו לוותר על חלומו להפוך לאמן, אולם אהבת האמנות שהמשיכה לפעם בו הביאה אותו להמשיך לעסוק בתחום, זו הפעם כאספן. השקיע באוסף האמנות שלו את מיטב אונו והונו, והיה דמות מרכזית ופעילה בחוגי אמנים שונים. העמיד ואצר תערוכות שונות לאמנות, בהן, למשל, "עם בונה ארץ" במוזיאון הרצליה (1988). באוספו מצויים דיוקנאות מעשה ידי יחזקאל שטרייכמן ומנשה קדישמן, שיצרו והעניקו לו מתוקף ידידותם עמו, ולצד אלו היה ידידם של עוד אמנים רבים. מעמד האמנות בארץ ושגשוגה היו יקרים לליבו, ולפיכך סייע לאמנים בעשייתם המקצועית; עניין מיוחד גילה באמנים יוצאי ברית המועצות – בהם מיכאיל גרובמן, שמואל אקרמן ואחרים – ובהבאתם לתודעת הציבור. יזם וערך את מאגר המידע הממוחשב "אמנות ישראל" (Art 23), הכולל מאמרים, סקירות עיתונות וחומר מקצועי רב בתחום האמנות ומצוי בשימוש גופים מקצועיים וממשלתיים. בפטירתו הותיר אחריו אוסף נרחב, רב פנים וגוונים, ובו יצירות אמנות מעשה ידי אמנים – ישראלים ושאינם ישראלים, מזרמים אמנותיים שונים ומאסכולות שונות; אוסף המשקף מהלך כמה עשורים בשדה האמנות בישראל מנקודת מבטו של אוהב אמנות.
יאן ראוכוורגר (נ. 1942), השתקפות, 1975.
פסטל על נייר. חתום ומתוארך.
48X57 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים בשוליים. נתון במסגרת.
יאן ראוכוורגר (נ. 1942), יליד באיראמאלי (Baýramaly) שבטורקמניסטן, לשם נמלטו הוריו במהלך מלחמת העולם השניה. עם תום המלחמה חזרה המשפחה לקייב. את השכלתו האמנותית רכש ראוכוורגר במחלקה לציור בבית הספר התיכון שעל יד האקדמיה לאמנות בקייב, ולאחר מכן בפקולטה לגרפיקה שימושית במכון הפוליגרפי במוסקבה. מן השנים 1965 עד 1973, שנת עלייתו לישראל, היה תלמידו של האמן ולדימיר וייסברג. חודשים ספורים לאחר בואו לארץ החל להורות אמנות במכון אבני בתל-אביב, ובשנות ה-80 הורה גם ב"בצלאל". הציג בעשרות תערוכות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם, וזכה בפרסים חשובים על עבודתו.
"תשוקת הציור של יאן ראוכוורגר או תשוקת הצייר שבו מעניקה כמעט לכל דבר שבסביבתו הקרובה את הזכות להיות מצויר: בני משפחה, חפצי טבע דומם, נופים, דמויות, דוגמניות-ציור. נושאי ציוריו חופפים לכאורה תכנית לימודים קלסית בכל בית-ספר לאמנות הציור, אך מרגע התמסרותו למכחולו, הם מתכנסים לתוך מערכת יחסים מיוחדת השרויה בהילה של אינטימיות וקרבה. מילון אוקספורד לאנגלית מייחס לערך 'אינטימיות' איכויות של התבוננות בחפץ או בסובייקט אחר הצוברת ידע והיכרות קרובה. המילון האנגלי למילים נרדפות (Roget's Thesaurus) מקשר את הערך גם עם המושגים פרטיות (privacy), פנים (interior) ורגש (sentiment). אופן התבוננותו של ראוכוורגר בתכולת הבית ובאנשים שבתוכו מייצר יחסי קרבה כאלה, ומגדיר סוג של ציור, שניזון תמיד מיחס רגשי ישיר וחם אל ההווה הזורם והמהפכה: הצייר מול החיים, ברגע נתון, אוסף את העולם אל תוך המרחב האינטימי שלו..."
"בשבחי האינטימיות, יאן ראוכוורגר והתרבות הישראלית", מאת טלי תמיר. בתוך: "במבט קרוב, יאן ראוכוורגר, עבודות מ-1979 עד 2003", קטלוג תערוכה במוזיאון ישראל, ירושלים, 2004 (אוצרת: רות אפטר-גבריאל).
מקור: אוסף רמי כהן.
אספן האמנות רמי כהן (1941-2018), יליד פולין, עלה לארץ עם משפחתו ב-1948 בקירוב. התחנך בנהלל, ובעודו נער עסק בציור. שרת כאיש קבע בצה"ל וזכה בעיטור על חילוץ פצועים תחת אש. במהלך שירותו הצבאי נפצע בידו הימנית, פציעה שהגבילה אותו ואילצה אותו לוותר על חלומו להפוך לאמן, אולם אהבת האמנות שהמשיכה לפעם בו הביאה אותו להמשיך לעסוק בתחום, זו הפעם כאספן. השקיע באוסף האמנות שלו את מיטב אונו והונו, והיה דמות מרכזית ופעילה בחוגי אמנים שונים. העמיד ואצר תערוכות שונות לאמנות, בהן, למשל, "עם בונה ארץ" במוזיאון הרצליה (1988). באוספו מצויים דיוקנאות מעשה ידי יחזקאל שטרייכמן ומנשה קדישמן, שיצרו והעניקו לו מתוקף ידידותם עמו, ולצד אלו היה ידידם של עוד אמנים רבים. מעמד האמנות בארץ ושגשוגה היו יקרים לליבו, ולפיכך סייע לאמנים בעשייתם המקצועית; עניין מיוחד גילה באמנים יוצאי ברית המועצות – בהם מיכאיל גרובמן, שמואל אקרמן ואחרים – ובהבאתם לתודעת הציבור. יזם וערך את מאגר המידע הממוחשב "אמנות ישראל" (Art 23), הכולל מאמרים, סקירות עיתונות וחומר מקצועי רב בתחום האמנות ומצוי בשימוש גופים מקצועיים וממשלתיים. בפטירתו הותיר אחריו אוסף נרחב, רב פנים וגוונים, ובו יצירות אמנות מעשה ידי אמנים – ישראלים ושאינם ישראלים, מזרמים אמנותיים שונים ומאסכולות שונות; אוסף המשקף מהלך כמה עשורים בשדה האמנות בישראל מנקודת מבטו של אוהב אמנות.
תפריט נגישות
