רפי לביא (1937-2007) – I Love You – טכניקה מעורבת על נייר

רפי לביא (1937-2007) – I Love You – טכניקה מעורבת על נייר

רפי לביא (1937-2007), I Love You, [1961?].
טכניקה מעורבת על נייר. חתום.
49.5X34.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. קמטים וקרעים קלים. קרע חסר בפינה, עם פגיעה בחתימה.
רפי לביא (1937-2007), יליד רמת-גן. האמן הבולט בשדה "דלות החומר". בשנת 1965 הקים את קבוצת "עשר פלוס" שביקשה לשמש אלטרנטיבה אוונגרדית להגמוניה של קבוצת "אופקים חדשים". במשך שנים רבות הורה אמנות במדרשה לאמנות ברמת השרון, ושם טיפח אמנים בעלי נטייה לאמנות מושגית. עשה שימוש בשרבוטים ילדיים, בקולאז', בדימויים חזותיים כגון מודעות רחוב, תצלומים ממגזינים ועוד. "לביא התנגד רוב ימיו לכל פרשנות איקונולוגית ליצירותיו ודגל בפרשנות מודרניסטית-צורנית. בעבודותיו הדגיש לביא את אופייה הארס-פואטי של יצירת האמנות, על ידי יצירת עימות פורמליסטי בין מרכיבי הקומפוזיציה באופן המבטל כל אשליה של עומק, או על ידי שימוש באמצעים כשימוש בצבע ורוד או בשרבוטים, שנתפשו כערעור על מושג הטעם האמנותי. עם זאת, בסוף ימיו הסכים לכמה פרשנויות בעלות אופי תוכני וספרותי" (מרכז המידע לאמנות ישראלית שעל יד מוזיאון ישראל). בתערוכה "כי קרוב אליך הדבר מאוד: דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית", שניסחה את תזת "דלות החומר", ניצב לביא כאמן הראשון והמובהק מבין אמני האסתטיקה ה"תל-אביבית" – אסתטיקה חילונית, רזה, מורדת.
מקור: אוסף רמי כהן.

אספן האמנות רמי כהן (1941-2018), יליד פולין, עלה לארץ עם משפחתו ב-1948 בקירוב. התחנך בנהלל, ובעודו נער עסק בציור. שרת כאיש קבע בצה"ל וזכה בעיטור על חילוץ פצועים תחת אש. במהלך שירותו הצבאי נפצע בידו הימנית, פציעה שהגבילה אותו ואילצה אותו לוותר על חלומו להפוך לאמן, אולם אהבת האמנות שהמשיכה לפעם בו הביאה אותו להמשיך לעסוק בתחום, זו הפעם כאספן. השקיע באוסף האמנות שלו את מיטב אונו והונו, והיה דמות מרכזית ופעילה בחוגי אמנים שונים. העמיד ואצר תערוכות שונות לאמנות, בהן, למשל, "עם בונה ארץ" במוזיאון הרצליה (1988). באוספו מצויים דיוקנאות מעשה ידי יחזקאל שטרייכמן ומנשה קדישמן, שיצרו והעניקו לו מתוקף ידידותם עמו, ולצד אלו היה ידידם של עוד אמנים רבים. מעמד האמנות בארץ ושגשוגה היו יקרים לליבו, ולפיכך סייע לאמנים בעשייתם המקצועית; עניין מיוחד גילה באמנים יוצאי ברית המועצות – בהם מיכאיל גרובמן, שמואל אקרמן ואחרים – ובהבאתם לתודעת הציבור. יזם וערך את מאגר המידע הממוחשב "אמנות ישראל" (Art 23), הכולל מאמרים, סקירות עיתונות וחומר מקצועי רב בתחום האמנות ומצוי בשימוש גופים מקצועיים וממשלתיים. בפטירתו הותיר אחריו אוסף נרחב, רב פנים וגוונים, ובו יצירות אמנות מעשה ידי אמנים – ישראלים ושאינם ישראלים, מזרמים אמנותיים שונים ומאסכולות שונות; אוסף המשקף מהלך כמה עשורים בשדה האמנות בישראל מנקודת מבטו של אוהב אמנות.