|
פריט 18:
"הגענו למצב שיהודים בעלי מסורת אינם מניחים תפילין בארץ ישראל...". - מחברת יומן בכתב יד פעיל בסוכנות היהודית - 1948
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $1,500
מחיר פתיחה:
$
250
עמלת בית המכירות: 22%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
"הגענו למצב שיהודים בעלי מסורת אינם מניחים תפילין בארץ ישראל...". - מחברת יומן בכתב יד פעיל בסוכנות היהודית - 1948
"הגענו למצב שיהודים בעלי מסורת אינם מניחים תפילין בארץ ישראל...". מחברת בכתב יד פעיל בסוכנות היהודית המתאר לפרטים את התרחשות קבלת העולים וההחלטות השונות לגבי העליות והעברתן ממחנות עולים למבני קבע ארעיים, בתנאי מחיה ומגורים קשים ביותר. היומן כתוב ברצף והוא מתאר תקופה של שנתיים - בין סוף 1948 ל 1950. ביומן לא מצוין שם הכותב, אך על פי הסמכות הנרחבת העולה מן ההוראות המפורטות בו נראה שמדובר באחד מראשי הסוכנות היהודית. (ראה גם חלקים אחרים של היומן מאותו כותב: דיינסטי מכירה 10, פריט 95).
בין היתר הכותב מפרט כיצד הסוכנות העלתה עולים חדשים לירושלים בזמן הפגזות קשות מצד האויב הערבי על העיר, מתוך חוסר אחריות לגורלם. הוא ממשיך ומתאר את התיישבותם של עולים בחוסר אחריות בתלפיות בבתים נטושים , במושבה הגרמנית בירושלים, באזור עין כרם, בשכונת בקעה, ובכפר עציון, ואת הקשיים שעברו על העולים במעבר מבתי עולים לשיכונם הקבוע. הכותב מתאר: "עשרות ואולי מאות משפחות סבלו כל החורף הקשה של השנה מחדירת ודליפת מי גשמים בדירותיהם משום שלא היה להם סכום הכסף שהמפקח דרש מהם על חשבון התיקונים... לפי דעתי אין עוד למחלקה זו ניסיון רב בתקון בתים, ואולי גם רצון גדול חסר לה". כמו"כ מופיעה רשימה מפורטת של מספר העולים, אחוזים מכלל העולים והמקום בו השתכנו. הכותב מציין את אופן קבלת ההחלטה לגבי שיכון העולים: "הדירות שהוקצבו על ידי מחלקת הקליטה חולקו לבין העולים לפי תאריך עליתם. עולה שהגיע קודם ארצה, היה קודם בתור לקבל דירה, משפחה בת 2-3 נפשות קבלה חדר אחד. משלש נפשות ומעלה, או שהיו בנים מבוגרים קבלה 2 חדרים..." ומתאר דירות בעלות מטבח משותף אשר קיבלו העולים בהם פרצו לא אחת תיגרות בשל הצפיפות: "מהמטבח המשותף פורצים לעתים קרובות סכסוכים ומריבות בין הדיירים, והדברים מגיעים לפעמים לממדים מסוכנים, למלחמת ידים ואגרופים, ומעסיקה את שרות הרפואי ואת כחות הביטחון". ומוסיף לתאר תיגרות אשר התחוללו בין שומרי כשרות לשאינם בהקשר זה: "לקהל הרחב אין מושג מה שמתחולל בגהנום זה הנקרא מטבח משותף, זוהי הפרעה רצינית בהתאקלמותם של העולים בארץ, ולפעמים גורם ומשפיע לעזיבת הארץ. ביחוד סובל מזה יהודי השומר על כשרות המטבח, כששכניו אינם מקפידים על כשרות".
כמו כן מתאר הכותב כיצד כל הדלתות והחלונות הוסרו ממקומן לטובת שימוש לעצי הסקה, תנאי תשלום שכר הדירה שמרבית העולים לא עמדו בהם, תיאור מצמרר על בנין ביפו שהתמוטט על יושביו בחודש אפריל 1950, התמוטטות של בתים בעין כרם בעונת החורף לאחר שלא יידעו את הדיירים שיש להתאים את תנאי הבתים לחורף. באחד הבתים משפחה שלימה הוצאה מביתה כמה שעות לפני שכל הבית התמוטט. כיצד נכי מלחמה במלחמת השחרור חיים בתנאים בלתי נסבלים: "אנו מכירים כמה עשרות חיילים נכה מלחמה מבין תושבי ירושלים הותיקים, אשר בדמיהם הצילו את ירושלים, גרים עוד היום במצב דיור קשה, משפחה גדולה בדירה צרה, ואשר זה משפיע על מצב בריאותם של הנכים". פרק מיוחד ביומן מוקדש למחסור בתשמישי קדושה לעולים שומרי המצוות. ומתאר כיצד ישנם עולים אשר הפסיקו לשמור מצוות כתוצאה מהמחסור בתשמישי הקדושה: "ישנם כמה עולים דתיים שעדיין לא קבעו מזוזות בדירתם. וכאלו שגם אפילו תפילין אינם מניחים, ולא לובשים ציצית, בגלל שאין להם תפילין ומזוזות. על סידורי תפלה וחומשים או שאר ספרי קדש אין מה לדבר שאין להם. והמדובר הוא ביהודים דתיים שבגולה היו הם משלומי אמוני ישראל, שומרי תורה ומצוה, ומדקדקים בקלה כבחמורה...", ומציע כי הארגונים הדתיים יפעלו בעניין. ועוד.
30 עמודים כתובים. יומן 20x14 ס"מ. לא כרוך. מצב טוב.
