מסכת נדה – משניות טהרות - בדפוס רבי משה שפירא-סלאוויטא תקפ"א | 1821

עם פרש"י ותוספות וכו' ועם מהר"ם ...

מסכת נדה – משניות טהרות - בדפוס רבי משה שפירא-סלאוויטא תקפ"א | 1821

עם פרש"י ותוספות וכו' ועם מהר"ם מלובלין ופירוש מעדני יו"ט ודברי חמודות מרבינו בעל התוספות יו"ט.

משניות מן סדר טהרות עם פירוש הרמב"ם רבי שמשון מבעלי התוס' והרא"ש ושאר הפירושים.

ק"ו, קע"א ד';

שער בשלוב דיו אדומה, נייר כחול.

בפורזץ רישומי בעלות בעברית, יידיש ולועזית שמחה בונים זיידע חתן הנגיד החסיד מו"ה יעקב בידערעץ מבארדיאה.

בשער, שייך לי לשמי הק' יעקב בידערעץ בידערעף מברעזין.

כריכת עור נאה עם זוג אבזמי עור (פגומים) מנותקת,

דף פורזץ ושער מנותקים, כמו"כ שני דפים האחרונים ריקים.

נזקי עש רבים בעיקר בשולי הגליונות, מדף קז' עם פגיעות בשולי הטקסט.

כתם רטיבות בפינה השמאלית התחתונה, לאורך דפי העותק עם החמרה ועובש בחלק השני של העותק (דפי המשניות)

דפי הגמרא מצב סביר-טוב והמשניות בינוני ומטה.

ש"ס זה שיצא בשלש מהדורות שלמות בלבד הורתו ולידתו בקדושה הוקם ע"י הרה"צ רבי משה שפירא בנו של רבן של ישראל רבי פינחס מקאריץ. מטרתו הראשונית נועדה להדפסת ספרי חסידות גרידא, בהמשך פנו להוצאת ספרי קודש  נוספים.

בין גינוני הקדושה שהטילו על שכמם בדפוס זה היה, הטבלת חלקי המכונה במקווה טהרה ושמוש לספרי קודש בלבד.

גולת הכותרת הייתה , הוצאת הש"ס בשלמות, הוצאה יקרה ומורכבת, בעקבות כך פנו לבעל התניא שיורה על בלעדיות למשך 25 שנה.

כעבור 27 שנים החלו בדפוס האחים ראם בוילנא, בהדפסת הש"ס, בתואנה כי הנה חלה לה תקופת הבלעדיות, מנגד טענו בסלאוויטא כי חלפו 21 שנים בלבד מהוצאת המהדורה השלישית.

וויכוח זה גלש למחלוקת מתנגדים וחסידים,

באו דברים לידי כך שהרב שלמה אייגר הואשם ע"י האחים שפירא כמי שהיטה את לבב אביו נגדם, ואף כונה על ידם כבן כוזיבא, אביו רעק"א כתב מכתב חריף בין הדברים כתב:

"מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".

בהכרעת זבל"א הוכרע לטובת דפוס וילנא ובלבד שירכשו את עותקי המהדורה הרביעית שהיה באמצע הדפסתו.

גורלו של בית הדפוס לא שפר עליו וחזר לזירת קרב הישרדות מחודש, בעקבות התאבדותו של אליעזר פרוטוגין שהיה נשוי לאחת מבנות המשפחה, ובעקבות נטיתו להשתכר נפרדו בני הזוג ואליעזר פוטר מעבודתו, אובדן שהובילו לאבד עצמו לדעת בתליה,

בני משפחתו העלילו את בעלי הדפוס בהוצאתו להורג.

אשמה זו מעולם לא הוכחה וזוכו ממנה, ברם הואשמו בהפצת ספרים ללא היתר הצנזורה עונש שגרר 1500 מלקות לכל אחד מהאחים וגירוש לסיביר.

כעבור 17 שנות נידודים בין בתי חולים שונים, קיבלו מאת אלכסנדר השני חנינה, לימים שבו והקימו את בית הדפוס בזיטאמיר.

מצב כללי טוב.