'ערוך השולחן', מהדורה ראשונה. הקדשה בכתב יד קדשו של המחבר

'ערוך השולחן', מהדורה ראשונה. הקדשה בכתב יד קדשו של המחבר

ספר 'ערוך השלחן' על הלכות נדה ומקוואות, מספרי הפסיקה החשובים ביותר. מהדורה ראשונה. ווארשא, תרס"א 1901. מאת הגאון הנודע רבי יחיאל מיכל עפשטיין אב"ד נובהרדוק המכונה 'בעל ערוך השולחן' על שם ספרו שלפנינו. בדף שלפני השער (פורזץ) מופיעה הקדשה בכתב יד קדשו של המחבר אל "כבוד המופלג ירא אלקים מרבים, הנגיד מוהר"ר חיים חאימאוויץ ני"ו... הנני שולח לכבודו ספר זה, המחבר".

ספר 'ערוך השולחן' הוא אחד מספרי הפסיקה החשובים ביותר בדור שלפני השואה, והיה נחשב מעין 'משנה ברורה', (שנתחבר אף הוא באותם שנים, ונתקבל מיידית בכל תפוצות ישראל) אך עם סגנון פסיקה שונה. הספר נכתב בגאונות אדירה, ועל פי עדות בני המשפחה, חלקים מהספר נכתבו תוך כדי ישיבות בית הדין בעיר נובהרדוק, בה כיהן כרב ואב"ד. חלקיו השונים של הספר נדפסו במשך עשרות שנים, חלקם בחייו של המחבר, וחלקם לאחר פטירתו.

הגאון הנודע רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין [תקפ"ט-תרס"ח], רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך. תלמידו של של רבי איצל'ה מוולוז'ין וגיסו (בעל אחותו) של הנצי"ב מוולוז'ין. בשנת ה'תרכ"ה (1856 לערך), בגיל 27, מונה כרבה של הקהילה היהודית בנובוזיבקוב שברוסיה, שהייתה "שטעטל" חסידית. אף שבעצמו היה נצר למשפחת מתנגדים, לא שלל את החסידות וישנן עדויות כי נסע לאדמו"ר מחב"ד "הצמח צדק", ולמד ממנו את דרכי פסיקת ההלכה, אך יש חולקים על עצם היתכנות הסיפור. בשנת ה'תרמ"ג (1883 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר במשך 34 שנה. הוא נפטר בנובהרדוק בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) ונקבר שם. בנו הרב ברוך הלוי אפשטיין מחבר הפירוש המפורסם "תורה תמימה" על החומש.

[2], 192 עמ'. 23.5 ס"מ.

מצב טוב-בינוני. כתמי זמן, דף הפורזץ חוזק מאחור בצורה מקצועית. נקבי עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים. כריכה מקורית, פגומה במקצת. שדרה חדשה.