כל גליונות כתב העת התורני החשוב "תורה מציון". עותקי רבי שמואל סלנט

כל גליונות כתב העת התורני החשוב "תורה מציון". עותקי רבי שמואל סלנט

קובצי תורה מציון, הקובץ התורני המרכזי שנדפס בירושלים, ובו חידושי תורה בהלכה ובאגדה. הקבצים יצאו לאור במשך עשר שנים [תרמ"ז-תרס"ה], סה"כ כארבעים גליונות עבי כרס (כ-100 עמ' בגיליון), המאוגדים יחדיו ב-7 כרכים מהודרים. לפנינו הסט המושלם כולו! כולל גם את 'קובץ המפתח' שיצא לאור בסוף ההדפסה ובו מפתח נושאים לכל גליונות עשר השנים.

עשרות הקבצים שלפנינו הינם העותקים האישיים של רבה הנודע של ירושלים הגאון רבי שמואל סלאנט, שהיה בין המסכימים על הקובץ (יחד עם הראשל"צים רבי רפאל מאיר פאניז’יל ורבי יעקב שאול אלישר) ואף פרסם בו לאורך השנים מאמרי הלכה רבים מפרי עטו. בדף הפורזץ של הכרך הראשון מופיעה הקדשה עצמית מעניינת בכתב ידו של הגרי"מ טוקצ'ינסקי ראש ישיבת עץ-חיים ונכדו אהובו של רבי שמואל סלאנט וזו לשונה: "זה הספר תורה מציון השאיל לי בטובו א"ז [-אדוני זקני] הגאון הגדול מו"ר ר' שמואל סלאנט שליט"א. וטעם נתן כי דבר הניתן לו במתנה אינו נותן בשם מתנה, ב' ניסן תרנ"ד. יחיאל מיכל טוקצינסקי".

משיחת חולין זו נלמד עובדא רברבתא על גודל הזהירות של רבי שמואל סלאנט באבק גזל. כאשר הוא חשש שדעת נותני הספרים אינה נוחה מכך שהוא ימסור אותם הלאה. ולמרות שהם נתנום לו במתנה גמורה וזכותו לעשות בהם כרצונו - הוא נותן את הקבצים לנכדו החשוב בתורת 'השאלה' בלבד.

קבצי 'תורה מציון' שלפנינו, היוו בשנות הדפסתם ובכלל - את אחת הבמות המכובדות ביותר להצגת דברי תורה, וגדולי הרבנים מכל שלושת היבשות (אסיה, אירופה ואמריקה) היו מפרסמים בקבצים אלו את חידושיהם האקטואליים בשדות ההלכה וההשקפה. בין הרבנים שהשתתפו בכתיבת הקובץ ניתן למנות כמעט את כל רבני ירושלים, ובהם: המהרי"ל דיסקין ותלמידיו; רבי יוסף חיים זוננפלד; רבי יצחק שלמה בלוי; העורך רבי יעקב אורנשטיין ראש ישיבת אהל משה; רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט והראשונים לציון: רבי רפאל מאיר פניז'ל ורבי יעקב שאול אלישר. גם רבנים משאר חלקי הארץ נטלו חלק בכתיבת חידושיהם בכתב העת: הרב נפתלי הירץ הלוי, רבה של יפו; והרב רחמים יוסף פרנקו, רבה של חברון. עם השנים הפך כתב העת לבמה תורנית מרכזית ובולטת, ורבנים רבים שלחו את חידושיהם לפרסום, בהם: רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה; הנצי"ב מוולוז'ין; הרב יהודה ליב צירלסון; הרב צבי יחזקאל מיכלזון מפלונסק והרב שמואל הלל אייזיקס מניו יורק.

כתב העת הופץ למנויים שקיבלו מדי שבוע חוברת בגודל גיליון (בויגין) אחד, ופעם בשלושה חודשים, לאחר הפצת 12 גליונות שלחה המערכת למנויים דף שער מיוחד כדי לאפשר את כריכת הגליונות במאסף אחד. לפנינו העותקים עם השערים בצבעים בתחילה. מו"ל כתב העת ועורכו האחראי היה המדפיס הירושלמי ר' שמואל צוקרמן, והעורך הראשי במשך רוב שנות קיומו של כתב העת היה הרב יעקב אורנשטיין. על חשיבותו של כתב העת שלפנינו תעיד העובדה שאחד הרחובות במרכז ירושלים (הרחוב שבו נמצא בניין הטלוויזיה הישראלית) קרוי על שם כתב עת זה 'רחוב תורה מציון' - דבר נדיר עד בלתי מצוי, לקרוא רחוב על שם כתב עת. (ראה עוד על כתב העת החשוב שלפנינו : יהודה רובינשטיין, תורה מציון (ירושלים), בתוך: יצחק לוין (עורך), אוצר כתבי־עת תורניים: ביבליוגרפיה של כתבי עת תורניים עמ' 294–298).

פירוט מדויק, 7 כרכים:

שנה א: תרמ"ז-תרמ"ח. מח; נג; מ; מה דף, עם דפי המפתחות.

שנה ב: תרמ"ח-תרנ"ז. ל, י, דף, עם "אהבת ציון", תיאור הישוב היהודי בארץ ישראל. ; [2], יח; [2] כ; [2], ל דף.

שנה ג: תרנ"ז-תרנ"ח. [1], לב; כז; לב, [1]; לד דף.

שנה ד: תרנ"ח-תרנ"ט. ל; לב; [1], לד; [1], מ דף.

שנה ה: תרנ"ט-תר"ס. [1], לח; [1] לד; [1], לה; [1], לו דף.

שנה ו: תר"ס-תרס"א. [1], לז [צ"ל: לה]; [1], לד; [1], לה דף.

שנה ז: תרס"א-תרס"ב. [1], לח; [1], מג; [1], כט דף.

שנה ח: תרס"ב-תרס"ג. [2], לא; [1], כח; [1], כו, [1] דף.

שנה ט: תרס"ג-תרס"ד. [1], לא; [1], ל; [1], לו; [1], לד דף.

שנה י: תרס"ד-תרס"ה. [1], לה; [1], לו; [2], לד; [1] לד דף.

נוסף:

* 'מפתחות התורה מציון', מאת שמואל הלוי צוקערמאן. מפתח לעשר שנים של קבצי תורה מציון. ירושלם [תרס"ו]. נדפס בפני עצמו. [1] כד דף. ה'מפתח' שלפנינו הינו ריאנט מיוחד. במפעל הביבליוגרפיה נרשם המפתחות תחת הכותרת 'בריח התיכון' ולפנינו בשם 'מפתחות התורה מציון' ועם שינויים נוספים.

[7] כרכים, המאגדים כ [40] גליונות. כ 20X16 ס"מ. כל הכרכים נושאים רישומים/חתימות/חותמות של הגרי"מ טוקצינסקי.

מצב כללי טוב-טוב מאוד: כריכות חצי עור מהודרות ומוטבעות.