אבנט רקום לספר תורה – נדבת הנערה לָאוּרה בת הגביר אברהם טריויס – איטליה, תצ"א

אבנט רקום לספר תורה – נדבת הנערה לָאוּרה בת הגביר אברהם טריויס – איטליה, תצ"א
אבנט רקום לספר תורה (מכונה גם "מפה" וכן "פאשה" [Fascia]). איטליה (ונציה?), תצ"א (1730/1731).
פשתן אדום; בטנת פשתן לא מולבן; חוט משי ירוק.
אבנט לכריכת ספר התורה, עשוי פשתן אדום. לאורכו כתובת הקדשה רקומה בחוט משי ירוק: " מעשה ידי הנערה מארבעה שנים, ה"ה לָאוּרה בת הגביר כ' אברהם טריויס יצו' ש' תצ"א לפ"ק". הכתובת מוקפת ציצים, עלים ופרחים, אף הם רקומים בירוק.
אבנט מטיפוס זה, העשוי יריעת פשתן ארוכה אחת שלאורכה רקומה כתובת הקדשה, הוא אחד מארבעה טיפוסי אבנטים הנפוצים באיטליה. האבנט משתייך לתת-קבוצה של אבנטים שלהם דמיון רב זה לזה, ועליהם כותבת ברכה יניב ("מעשה רוקם", תשס"ט): "באבנטים [...] שנרקמו במאה ה-18, מקובל טיפוס האותיות שב'הגדת ונציה' המודפסת. אותיות אלו מאפיינות גם את קבוצת האבנטים שנרקמו בוונציה בידי נערות צעירות, כמה מהם על פשתן צבעוני [...] נראה כי יד אחת הדריכה את הרוקמות הצעירות שרקמו אבנטים אלו בשנים 1725–1761" (עמ' 86).
חלק הארי ממלבושי ספר התורה של יהודי איטליה המצויים בידינו כיום נושאים כתובות רקומות המציינות את שמות הנשים שעשו והקדישו אותם לבית הכנסת. בתפילת שחרית של שבת כמנהג ק"ק רומא אף הוקדש נוסח "מי שברך" מיוחד לעושות מלבושים לספר התורה: " מי שברך שרה רבקה רחל ולאה הוא יברך כל בת ישראל שעושה מעיל או מטפחת לכבוד התורה...", ויש בכך כדי להורות על החשיבות הרבה של תשמישי הקדושה מעשה ידיהן. באיטליה של תקופת הרנסנס ולאחריה, בהשפעת ההומניזם, היה מעמדן של הנשים היהודיות מרכזי במידה יוצאת דופן, בייחוד בקרב המעמד הגבוה. ההיסטוריה מתעדת נשים שהתפרסמו כסופרות, כמשוררות, כאמניות וכסוחרות. רבות מן הנשים מילאו חלק פעיל בניהול עסקי המשפחה בתחום הטקסטיל, והתמחו בתפירה וברקמה.
משפחת טריויס (טריוויש; Treves) היא מן המשפחות היהודיות רבות היחש. כבר במאה ה-14 נפוצו בניה ברחבי העולם היהודי – בספרד, בצרפת, באיטליה, בגרמניה, ברוסיה, בטורקיה ובארץ ישראל – ובמהלך הדורות העמידה רבנים, חכמים, פרנסים ואנשי מעשה. שם המשפחה עבר גלגולים שונים ומוכר בגרסאות טריויש, טריויס, טרייבש, דריפצן, דרייפוס, טריבאס ועוד. באיטליה ישב ענף בולט של המשפחה, שבניו שימשו כרבנים, דיינים ואישי ציבור בקהילות חשובות שונות.
22X340 ס"מ בקירוב. מצב טוב. חוסרים ברקמה. פגמים, קרעים חסרים קלים וכתמים בבטנה. ייתכן שחסר שרוך בקצה האבנט.
ספרות: מעשה רוקם, תשמישי קדושה מטקסטיל בבית הכנסת האשכנזי, הספרדי והאיטלקי, מאת ברכה יניב. הוצאת מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים, תשס"ט. עמ' 86.
לאבנט דומה ראו: Fabrics of Jewish Life, מאת Barbara Kirshenblatt-Gimblett. הוצאת The Jewish Museum, ניו יורק, 1977. פריט 21.
מקור: אוסף משפחת פינקלשטיין.