אוטוגרף החכם באשי רבי יעקב ענתבי רבה הנודע של דמשק

אוטוגרף החכם באשי רבי יעקב ענתבי רבה הנודע של דמשק

שני גיליונות גדולים [16 עמודות, כ-1,000 שורות] המכילים שתי דרשות ארוכות ושלמות בעצם כתב יד קדשו של החכם באשי של דמשק רבי יעקב ענתבי, רבה הנודע של דמשק בתקופת עלילת הדם הידועה בה הוא נאסר ושוחרר בהתדלות השר מונטיפיורי.

דרשה מפרשת וישב תק"ץ ודרשה נוספת לא מתוארכת. בדרשות מוזכרים חכמי ועשירי דמשק. כל דרשה נכתבה על דף גדול, בשני טורים, משני צדי הדף. הדרשות לא נדפסו.

[2] דף נייר. 21X31 ס"מ. כתיבה אוטוגרפית צפופה משני עברי הדף.

רבי יעקב ענתבי נולד בשנת תקמ"ז בחלב שבסוריה, לאביו חכם יצחק ענתבי. בשנת תקס"ט נסמך לרבנות ע"י הראשון לציון, החכם רפאל יוסף חזן, בעל 'חקרי לב' שהיה אז רב העיר איזמיר.

לאחר נישואיו עבר לדמשק וכיהן כאב"ד בית הדין ורב העיר דמשק – 'חכם באשי', משך 30 שנה.

בשנת ת"ר (1840) החלה פרשת עלילת הדם בדמשק. בעקבות היעלמותם של נזיר נוצרי ומשרתו המוסלמי הואשמו דמויות מפתח בקהילה היהודית בדמשק בחטיפתם וברציחתם, לצורך שימוש בדמם לאפיית מצות. רבי יעקב ענתבי, כרב העיר דמשק, עונה בעינויים קשים ממוות, ונאסר במשך שישה חודשים. בעקבות השתדלותו של סר משה מונטפיורי, והתערבות יהודים מכל רחבי העולם שוחרר ממאסרו.

לאחר שחרורו מהמאסר עלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים. בבואו לירושלים קידמו את פניו חכמי ירושלים, ובראשם, הראשון לציון חכם אברהם חיים גאגין, שהוריד מעליו את מצנפת הראשון לציון, לשימה על ראשו של חכם יעקב ענתבי. בענוותנותו, חכם יעקב ענתבי סירב לשאת כל תפקיד ציבורי רשמי, והקדיש עצמו לתורה. נפטר בז' בתשרי שנת תר"ז ומנוחתו כבוד בהר הזיתים בירושלים. על מצבתו מחרט: הרב הגדול המפורסם בקדושתו וחסידותו שמסר עצמו גופו ונפשו וקידש שם שמים ברבים...."

מעט מדברי תורתו נדפסו בתוך ספר 'באור החיים' מרבי חיים כפוסי (ירושלים, תרפ"ט).

מצב בינוני טוב. קרעים וכתמים עם פגיעה קלה בטקסט.

* שימו לב: עמלת פריט זה חייבת במע"מ ללא יוצא מן הכלל.