משנתו של ה'סבא מסלבודקא' כפי שנכתבה מפיו על ידי גדול התלמידים

משנתו של ה'סבא מסלבודקא' כפי שנכתבה מפיו על ידי גדול התלמידים

אוגדן שיחות מוסר מפי ה'סבא מסלבודקא' - הגאון רבי נתן צבי פינקל - אבי ומחולל אסכולת סלבודקא בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. השיחות בכתב יד קדשו של תלמידו-ממשיך דרכו 'הכהן הגדול מאחיו' הגאון רבי אהרן כהן ראש ישיבת 'חברון'. 

האוגדן מכיל שמונה שיחות-מוסר של ה'סבא מסלבודקא' - ובראש האוגדן רשם הגאון רבי אהרן כהן: "דברים היוצאים מפיו של הסבא שליט"א, אהרן קאגאן - משיחות סלבודקא". השיחות שלפנינו מהוות את תמצית משנתו המוסרית של ה'סבא מסלבודקא' שעיקרה: 'גדלות האדם' (שיטה הפכית לשיטה הנובהרדוקאית השמה דגש דווקא על ביטול היש ושבירת המידות). כבר בשיחה הראשונה שבאוגדן אנו מוצאים את תמצית שיטתו של ה'סבא מסלבודקא': "יסוד מוצק לדברנו בגדולת האדם" כאשר ה'סבא' מרחיב כי לא רק החלק הרוחני של האדם הינו גבוה מעל גבוה, אלא אפילו גוף האדם גם הוא "חלקי חכמה עליונה". וכן על זו הדרך בכל השיחות שלפנינו, שזורה כחוט השני שיטתו הייחודית של ה'סבא מסלבודקא' בעניין 'גדלות האדם'.

השיחות שלפנינו נכתבו על ידי גדול תלמידי ישיבת סלבודקא, העילוי הליטאי 'רבי אהרצ'יק קובנער' (הגאון רבי אהרן כהן), מי שלימים ישא לאשה את בתו של ראש ישיבת סלבודקא (הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין, מחותנו של 'הסבא') ויהפוך בעצמו לראש הישיבה בארץ ישראל, כאשר היא כבר קרואה בשמה החדש: 'ישיבת חברון'. השיחות שנכתבו כלשונם כפי שיצאו מפי קודשו של ה'סבא מסלבודקא', בעת מסירתם בהיכל הישיבה, ובפרט כאשר הן נכתבו על ידי הגאון רבי אהרן כהן הידוע בגאונותו האדירה ודיוקו הרב בכל מילה, מהווים מקור ייחודי ואותנטי למשנתו של ה'סבא מסלבודקא' שכידוע לא השאיר אחריו כתבים והגותו ומשנתו נדפסו מכתבי תלמידיו בלבד. ואכן, כאשר אנו משווים את השיחות שלפנינו לאותן השיחות בדיוק כפי שנדפסו מכתבי תלמידים אחרים, אנו מוצאים שינויים רבים מספור, בעיקר בסגנון, אך לעיתים אפילו בהבנת הנושא גופא.  

הגאון רבי נתן צבי פינקל, 'הסבא מסלבודקה' [תר"ט-תרפ"ז], מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל. בשנת 1882 החל בהקמת הישיבה הגדולה בעיירה סלבודקה. בישיבה זו השקיע הרב פינקל את כל כשרונותיו, בה התעצבה דמותו החינוכית וההגותית, ובה כיהן כארבעים וחמש שנה. בשנת תרפ"ד, בעקבות החוק המחייב ללמוד לימודים כלליים בישיבות, בעוד שישיבות אחרות קיבלו את החוק החדש, סירב לכך ה'סבא' בתוקף, ועלה בראש כל תלמידי הישיבה לארץ ישראל. הישיבה השתקעה בעיר חברון, בה שכנה עד לפרעות תרפ"ט (1929). 

הגאון רבי אהרן כהן [תרס"ד-תשכ"א], ראש ישיבת 'חברון'. בהיותו כבן חמש עשרה עבר ללמוד בישיבת 'כנסת ישראל' -סלבודקא, שם למד בחברותא עם הרב אפרים זאב גרבוז ויחדיו השלימו את לימוד כל מסכתות הש"ס. נודע בקרב רבני הישיבה ותלמידיה כגדול בתורה וכונה בפיהם "העילוי רבי אהרצ'יק קובנער" (העילוי רבי אהרן מקובנה). בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל יחד עם בני ישיבת סלובודקה שהשתכנה בחברון. בי"ד בסיון תרפ"ט נישא לצילה, בתו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. לאחר פטירת חותנו התמנה רבי אהרן כהן לראש הישיבה. (לקריאה נוספת: שמעון יוסף מלר, 'הכהן הגדול מאחיו', ירושלים, תשס"ט).

אסכולת סלבודקא בתנועת המוסר, בימיה של סלובודקה פעלה תנועת המוסר בליטא בשני ראשים מקבילים: שיטת סלובודקה ושיטת נובהרדוק. בנובהרדוק פעלו בשיטות קיצוניות לדיכוי המידות הרעות ולטיפוחן של המידות הטובות, אך בסלובודקה שללו גישה זו בתוקף, ודגלו בטיפוח המידות האנושיות באמצעות העמקת ההכרה האנושית. ה'סבא' גרס כי במקום להציב בפני החניך את שפלותו כלפי הבורא, יש להדגיש את חשיבותו של האדם שנבחר לשרת ולעשות את רצון הבורא. שיטה זו זכתה לפרסום רב ונקראה בשם "גדלות האדם". בסלובודקה גרסו כי האדם הוא היצור הנעלה ביותר בתבל שנבחר לעשות את רצון בוראו, ולכן עליו להתנהג כאדם השוהה לפני המלך - שיטה שכאמור מודגשת חזור והדגש בשיחות שלפנינו. בסלובודקה הקפידו מאוד על לבוש מודרני ומוקפד, ותלמידי הישיבה התפרסמו בכך שנהגו להופיע כשהם מגולחים ולבושים בחליפות בהירות, כובעי קש, ומקלות הליכה, בדומה ללבוש הסטודנטים בתקופה ההיא. 

[1] מחברת שורות, [12] עמ' כתובים. כ 21X15 ס"מ. 

מצב טוב: דפים מנותקים ברובם, כריכת מעטפת. כריכה אחורית חסרה.