דף מתוך מכתב מהרבי מליובאוויטש, עם שורות בכתב-יד קדשו – י"ג ניסן תש"י – טרם קבלת נשיאותו של הרבי ובסמוך להסתלקותו ...

דף מתוך מכתב מהרבי מליובאוויטש, עם שורות בכתב-יד קדשו – י"ג ניסן תש"י – טרם קבלת נשיאותו של הרבי ובסמוך להסתלקותו של האדמו"ר הריי"ץ – "יפה כיוון כי כן כתוב בזהר חדש תצא מדרש הנעלם"

דף ב' מתוך מכתב (של שני דפים) מהאדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. [ברוקלין, ניו-יורק, י"ג ניסן תש"י].

שכפול של הדפסה במכונת כתיבה, עם הוספת שורות בכתב-יד קדשו של הרבי.
נשלח כחודשיים לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"ץ (י' שבט תש"י), טרם התמנותו של הרבי מליובאוויטש לאדמו"ר.
המכתב (בשלמותו) עוסק בגודל הנחת רוח שנגרם על ידי לימוד תורתו וכתביו של האדמו"ר הריי"ץ לאחר הסתלקותו, כיוון שעל ידי הלימוד ואמירת שמועה מפיו נפעל ש"שפתי הצדיק דובבות בקבר ונשמתו בישיבה של מעלה". הרבי מבאר זאת באריכות על פי דברי חז"ל והזוהר שנאמרו בארבעת הצדיקים – דוד המלך, ר' יוחנן, ר' ששת ור' יצחק, שביקשו והקפידו שיאמרו שמועה בשמם עוד בחייהם.
תוכן הדברים המלא נדפס לראשונה במכתב משנת תש"ו (אגה"ק, כרך ב', רה) אל הרה"ח משה דובער רבקין (תרנ"ג-תשל"ז), ונעתק ונשלח שוב לכמה מאנ"ש בסמיכות להסתלקות הריי"ץ.

לפנינו דף ב' של המכתב שנשלח בי"ג ניסן תש"י אל הרה"ח ישעיה הורוויץ (תרמ"ג-תשל"ח), ובשוליו הוסיף הרבי שתי שורות בכתב-יד קדשו: "מש"כ במכ' הקודמים ליישב החילוק בין משה ויהושע (בזח"ג קמח, א) דבמרע"ה כתיב נעליך ל' רבים משא"כ ביהושע – יפה כיוון כ"כ כתוב בז"ח תצא במדה"נ" (נדפס באגה"ק, כרך ג', עמ' רעג).

[1] דף (עמוד אחד מודפס; בראשו המספור ב'). 27.5 ס"מ בקירוב. נייר דק. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. קרעים קטנים ונקבי סיכה בשוליים. כתמים קלים. רישום בעט.