שני מכתבים מהגאון מטשיבין רבי דוב בעריש וויידנפלד - אחד מהם בדברי תורה

שני מכתבים מהגאון מטשיבין רבי דוב בעריש וויידנפלד - אחד מהם בדברי תורה
שני מכתבים מהגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד - "הרב מטשעבין". ירושלים, ניסן תשי"ג-חשון תשט"ז [1953-1955].
שני המכתבים נכתבו על ידי סופר, ובסוף כל אחד מהם הוסיף הגאון מטשעבין כשתי שורות בכתב ידו וחתימתו. המכתבים נשלחו אל הגאון רבי משולם ראטה (רוט) אב"ד צ'רנוביץ. הרב מטשעבין מודה לו על קבלת ספריו "קול מבשר" ו"הערות לספרי הגר"א". במכתב הראשון הוסיף הגאון מטשעבין הערה ארוכה בדברי תורה בדיני גרים וביטול עבודה זרה (מכתב זה פורסם ע"י הרב מ"צ נריה: "צרור אגרות - שתי אגרות להרב משולם ראטה", שרגאי, ד, ירושלים תשנ"ג, עמ' 60-61).
הגאון רבי דוב בעריש וויידנפלד (תרמ"א-תשכ"ו), שנודע בכינויו "הרב מטשעבין", בנו של הגאון רבי יעקב אב"ד הרימלוב בעל "כוכב מיעקב", מגדולי גאוני גליציה. משנת תרפ"ג כיהן כאב"ד העיר טשעבין בגליציה, וכבר מימי צעירותו נודע כאחד מגדולי הגאונים ופוסקי הדור, וכידען בעל שליטה מוחלטת במרחבי ים התלמוד וספרי הפוסקים. בתקופת כהונתו בטשעבין הקים בה ישיבה חשובה, אליה נהרו טובי הבחורים החריפים בגליציה. לאחר פטירת רבי מאיר שפירא, קיבל על עצמו את האחריות כחבר ההנהלה הרוחנית של ישיבת "חכמי לובלין", יחד עם הגאון מקוז'יגלוב רבי אריה צבי פרומר והאדמו"ר רבי משה'ניו מקראקא. חסיד מקושר לאדמו"רי בעלז ולאדמו"רי בית רוז'ין. בשנות השואה נדד דרך סיביר ובוכרה, והגיע בשנת תש"ו לירושלים, בה הקים את ישיבת "כוכב מיעקב - טשעבין". הרב מטשעבין נערץ ע"י כל גדולי הדור, אדמו"רים וראשי הישיבות, בהם הגרא"ז מלצר, החזון איש והגרי"ז מבריסק. רבו האדמו"ר רבי אהרן מבעלז היה מפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות החמורות. בחג השבועות הראשון לבואו לירושלים סר להתפלל בבית מדרשו של האדמו"ר הזקן מגור בעל "אמרי אמת", ומשראהו הרבי אמר: "היום נכבד בעשרת הדברות את התורה בעצמה".
[2] דף, ניירות מכתבים רשמיים. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב עד טוב-בינוני.