דף בכתב-יד קדשו של רבינו חיים ויטאל - סגולות ורפואות ל"זמן המגפה" - תפילות, שמות קודש וכוונות קבליות ועצות שונות על ...

דף בכתב-יד קדשו של רבינו חיים ויטאל - סגולות ורפואות ל"זמן המגפה" - תפילות, שמות קודש וכוונות קבליות ועצות שונות על פי דרך הטבע, בהן: "שיסגר בבית אחד ולא יכנס שם שום אדם...", ו"לא יקבל שום דאגה ועצבות כלל, אדרבה ישמח עצמו בכל מיני שמחה"
סגולות ורפואות ל"זמן המגפה" - אוטוגרף בכתב-יד קדשו של רבינו חיים ויטאל. [שנות הש', מפנה המאה ה-16-17].
דף כתוב משני צדיו, שני טורים בעמוד. למעלה מ-160 שורות בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל. קטע מתוך חיבור של סגולות ורפואות שכתב מהרח"ו. קטע מהחלק השלישי, עם הסעיפים ע-עח.
בעמוד השני, סעיף ארוך - המתפרס על למעלה ממחצית הדף - שכותרתו: "ענין זמן המגפה ב"מ [בר מינן]". בסעיף זה עצות וסגולות רבות להנצל ממגפה, בהן תפילות, שמות קודש וכוונות על פי הקבלה וכן עצות "על ידי הטבע".
בין הסגולות על פי הקבלה מופיעה סגולה לומר פסוק "ואני אשיר עוזך" שלוש פעמים ישר והפוך, ורבי חיים ויטאל כותב כי קיבל סגולה זו מפי חברו המהרי"ט צהלון בשם רבו האר"י ז"ל: "הגיד לי הרי"ט צהלון י"א [=ישמרהו אלהים] שקבל ממורי ז"ל".
בין הסגולות על פי הטבע הוא מורה על הסתגרות בבית, על שמירת מרחק מאנשים, וכן על השתדלות גדולה במידת השמחה והתרחקות מדאגה ועצבות:
"הנהגת הבריאות היא שיסגר בבית א'[חד] ולא יכנס שם שום אדם שאינו נזהר מלהתחבר עם בני אדם...".
"...ואם איזה אדם מדבר עמו בהיותו מחוץ לבית גם צריך שיתרחק עד שלא יגיע אליו ההבל של האיש ההוא".
"גם צריך שכל הזמן ההוא לא יקבל שום דאגה ועצבות כלל ואדרבה ישמח עצמו בכל מיני שמחה...".
העצות של רבי חיים ויטאל כיצד להנצל מהידבקות במגפה מחולקות לשני חלקים. החלק הראשון - "כוונות ופסוקים", בו מביא, מלבד הסגולה שהביא ממהרי"ט צהלון בשם האר"י, עוד ארבע סגולות על פי הקבלה, עם הנחיות של פסוקים או פרשיות מן התורה שיש לומר, עם רמזים שונים וכוונות של שמות קודש שיש לכוון. בחלק השני - עצות "ע"י הטבע", ובו הנחיות קפדניות כיצד להסתגר בבית ולשמור על בידוד מאנשים אחרים, וכן את העצה הנזכרת - להתרחק ככל האפשר מן העצבות ולשמח את עצמו בכל מיני שמחה.
בעמוד הראשון סגולות ורפואות למחלות ובעיות שונות: "לחולה שמרוב הקדחת מתנפחין עפעפיו...", "לחולי הפה של הילדים...", "לדם החוטם..." (בסוף סעיף זה כותב מהרח"ו: "כה תעשה כמה פעמים עד יתרפא ב"ה"), "למי שאחזו חולי הקוליק"א...", ועוד עניינים.
המקובל האלוקי רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו), תלמידו הגדול ו"מעתיק השמועה" של האר"י הקדוש. נולד בשנת ש"ג בעיר צפת, שהיתה באותם ימים מרכז רוחני ואבן שואבת לגדולי תורה ויראה. בראש חכמי העיר עמד באותם ימים מרן רבי יוסף קארו בעל "שולחן ערוך", וביניהם היו הרמ"ק, רבי שלמה אלקבץ (מחבר "לכה דודי"), המבי"ט, רבי משה אלשיך, ועוד. מהרח"ו קיבל תורה מפי המהר"ם אלשיך, גדול תלמידי מרן ה"בית יוסף". ב"ספר החזיונות" שלו מזכיר רבי חיים ויטאל את לימודו אצל מהר"ם אלשיך בשנת שי"ז (בהיותו כבן י"ד) וכותב כי באותה שנה "צוה מהר"ר יוסף קארו ז"ל למורי הר' משה אלשיך בשם המלאך הדובר בו שיזהר מאד ללמדני בכל יכולתו". מהר"ם אלשיך אף סמך את רבי חיים מכח ה"סמיכה" שקיבל מרבו מרן ה"בית יוסף". במקביל, החל מהרח"ו את לימודיו בתורת הסוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו (הרמ"ק). בשנת ש"ל עלה רבי יצחק לוריא, האר"י הקדוש, ממצרים לארץ ישראל והתיישב בצפת. באותה שנה נפטר הרמ"ק והאר"י היה ליורשו. עם התגלות אורו של האר"י הקדוש בצפת, הפך רבי חיים ויטאל לתלמידו המקורב ביותר והסמכות הראשונה במעלה לתורת הקבלה של האר"י. במשך כשנתיים ישב מהרח"ו לפני האר"י וכתב כל מילה שהוציא מפיו.
כתבי מהרח"ו הם משנת-היסוד של תורת האר"י שנפוצה בדורות שלאחר מכן. החיד"א מספר (שם הגדולים בערכו) כי רבי חיים ויטאל לא נתן רשות לאף אדם להעתיק מהכתבים שרשם מפי רבו, אך פעם אחת - כשהיה חולה מאד, שיחדו התלמידים את בני ביתו, שנתנו להם "ת"ר ניירים" (600 דפים) מכתיבת ידו של מהרח"ו, ואלו הועתקו בתוך שלושה ימים על ידי "מאה סופרים". לאחר פטירת האר"י עבר מהרח"ו למצרים. לאחר מכן שהה זמן מסוים בירושלים ולאחר מכן עבר לדמשק, שם נפטר בשנת ש"פ. עיקר תורת האר"י נכתבה על ידו בחיבור "עץ חיים", ובחיבור "שמונה שערים" שסידר בהוראתו בנו רבי שמואל ויטאל. על אף שהאר"י סמך את ידו רק על מהרח"ו ככותב ומפרש דבריו, נמצאו גם חיבורים מהאר"י שכתבו תלמידים אחרים מ"גורי האר"י". גדולי המקובלים בדורות שאחריו חזרו והדגישו את היותו של המהרח"ו הסמכות העליונה לפירוש דברי האר"י, והזהירו שלא להסתמך על כתבי תלמידי האר"י האחרים. מהרח"ו עצמו כותב בהקדמה לספרו "עץ חיים": "דע מן היום אשר מורי זלה"ה החל לגלות זאת החכמה, לא זזה ידי מתוך ידו אפילו רגע אחד. וכל אשר תמצא כתוב באיזה קונטריסים על שמו ז"ל ויהיה מנגד מה שכתבתי בספר הזה - טעות גמור הוא כי לא הבינו דבריו...". מהרח"ו ניסה להגביל ככל יכולתו את הפצת תורת האר"י, ובין היתר ציווה לגנוז כתבים רבים מתורת האר"י. רק לאחר פטירתו החלו להתפרסם כתביו בדרכים שונות ובעריכות שונות. בין היתר, הוצאו מהגניזה דפים רבים והם שימשו כבסיס לחיבורים נוספים מתורת האר"י (על גלגולי העריכות השונות של תורת האר"י מכתבי רבי חיים ויטאל, ראו בהרחבה בספר "קבלת האר"י" מאת ר' יוסף אביב"י). בין החיבורים שכתב מתורת האר"י נודעו הספרים: עץ חיים, שמונה שערים, אוצרות חיים, אדם ישר, דרך עץ חיים, פרי עץ חיים, שערי קדושה, ועוד.
לספר רפואות זה של מהרח"ו נודעו מספר שמות: "ספר הפעולות", "תעלומות חכמה", "ספר קבלה מעשית", "ספר הרפואות", "רפואות וסגולות". חיבור הרפואות של מהרח"ו לא נדפס יחד עם כל כתביו. במשך שנים נדפסו ממנו רק קטעים ספורים בספרי הסגולות והרפואות. לאחרונה נדפס בשלמותו ("ספר הפעולות", מודיעין עילית, תש"ע).
על גדולתו וקדושתו של רבי חיים ויטאל כותב החיד"א כי "נשמתו היתה גדולה מאד ונקיה יותר מכל בני דורו". ידוע כי חזה דברים רבים ברוח הקודש. את חזיונותיו המופלאים תיעד ביומנו, שנדפס באופן חלקי תחת השם "שבחי ר' חיים ויטאל", ולאחרונה נדפס במלואו תחת השם "ספר החזיונות".
[1] דף (2 עמודים כתובים, למעלה מ-160 שורות בכתב-יד קדשו של רבי חיים ויטאל). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל.