כתבי-יד רבי מאיר ציפסר אב"ד רעכניץ ושטול-ווייסנבורג

כתבי-יד רבי מאיר ציפסר אב"ד רעכניץ ושטול-ווייסנבורג
אוסף גדול של קונטרסים ודפים בכתב-יד - דרשות בעברית ודרשות בגרמנית (באותיות עבריות), חידושים על שולחן-ערוך, ועוד. [הונגריה, המאה ה-19].
רוב כתבי היד שלפנינו הם בכתב-ידו של רבי מאיר ציפסר אב"ד רעכניץ ושטול-ווייסנבורג. בדפים לפנינו מופיעים דרשות לשבת תשובה ולמועדי-השנה מהשנים תר"י-תר"ל, שנאמרו ברעכניץ ובשטול-ווייסנבורג, אגרון מכתבים מעניין וטיוטות מכתבים.
בין הדרשות: דרשה לשבת חנוכה שנאמרה בשנת תרי"ב ונאמרה שוב ברעכניץ בשנת תרכ"ב; "הספד על מיתת הרב... מה"ו ליב קעניגסבערגער זלה"ה" ונוסח הזכרת נשמות לפטירתו [הרב יהודה ליב קניגסברגר תלמיד ה"חתם סופר", רבה הראשון של קהילת שטיינאמאנגר (סומבטוהלי, Szombathely) שנפרדה מקהילת רעכניץ ונעשתה לקהילה עצמאית בשנת תק"צ. נפטר בי"א טבת שנת תרכ"ב 1861].
בין טיוטות המכתבים שלפנינו: אגרת פולמוסית חדת-לשון נגד רבני נ"ש [ניקלשבורג] ואובן [בודפשט], בעניין כשרות בתי התפילין.
רבי מאיר ציפסר (תקע"ה-תר"ל 1815-1869) כיהן כרב העיר שטול-ווייסנבורג (סעקעש-פעהערוואר, הונגריה) ומשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד רעכניץ (רוהונץ Rechnitz –Rohonc ). נודע בשל קונטרסו "מי השלח" (אופן 1853) בו יצא להכשיר גט שסידר ויצאו עליו עוררין. נגדו יצא אז בפולמוס רבי גוטליב פישר (שלימים היה רבה של הקהילה האורתודוקסית הקטנה בעיר), בספרו "דלתים ובריח", וינה תרט"ו (על הפרשה ראה: י' כ"ץ, הקרע שלא נתאחה, ירושלים תשנ"ה, עמ' 65-68).
למעלה מ-100 דף כתובים. גודל ומצב משתנים.