ספר חסד לאברהם - סלאוויטא, תקנ"ד - מהספרים הראשונים שנדפסו על ידי רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא - העותק של האדמו"ר ...

ספר חסד לאברהם - סלאוויטא, תקנ"ד - מהספרים הראשונים שנדפסו על ידי רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא - העותק של האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ
ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
חתימות, רישומי בעלות וחותמות בדף השער: חתימת "הק' ישעי' הלוי הורוויץ"; רישום בעלות באותיות מרובעות, שהספר שייך ל"האלוף התורני והרבני המופלא ומופלג בתורה ויראה כבוד קדושת שמו מו"ה חיים נ"י"; חותמת (בעברית ובאותיות קיריליות) של "הק' יוסף ב"מ שואל" [זאמיחוביץ]; חותמות האדמו"ר רבי "משה בהרב הצדיק מק"ק סעריט", "משה האגיר מסעריטה" (עם איור אריה במרכז החותמת).
בדפי הספר מספר הגהות (מעניינות), בכתיבה מאוחרת.
האדמו"ר רבי משה האגר מראדוביץ (ת"ר-תרס"ב, אנצי' לחסידות, ג, עמ' רסד-רסה), בעל "ויקח משה", בנו של האדמו"ר מראדוביץ רבי יוסף אלטר האגר (תק"פ-תרל"ט, שהיה בנו השני של האדמו"ר רבי חיים מקוסוב וחתן בנו של האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן). לפני שהקים את חצרו בראדוביץ כיהן אביו מספר שנים כאדמו"ר בעיר סערעט (סעריט). בשנת תרל"ג עלה אביו האדמו"ר לעיה"ק צפת ומינהו על מקומו בעיר ראדוביץ, אך הוא מסר את כס האדמורו"ת לבנו רבי ישראל ועלה אל אביו בעיה"ק צפת. בשנת תרנ"ז השתקע בחיפה והיה מאבות הישוב האשכנזי בעיר. בשנת תרנ"ט שב לצפת. ראה אודותיו בהקדמת המהדורה החדשה של ספרו "ויקח משה" בהוצאת ישיבת ויזניץ - בני ברק, תש"ס).
יתכן שעותק זה היה שייך גם לאבי-אביו האדמו"ר הקדוש רבי חיים מקוסוב, והוא הנזכר ברישום הבעלות "כבוד קדושת שמו מו"ה חיים נ"י".
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).
המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
[6], פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. קרע חסר משוקם בשוליים הפנימיים של דף השער, עם פגיעות בטקסט מצדו השני של הדף. סימני עש, חלקם משוקמים. חיתוך דפים בשוליים העליונים עם פגיעות בכותרות הדפים במקומות רבים. חותמות. כריכת עור חדשה.