אין כדוגמתו! ספר יסוד תפארת שמואל עותק בנו הגאון הקדוש המפורסם רבי צבי הירש קאיידנובר בעל "קב הישר" ...

אין כדוגמתו! ספר יסוד תפארת שמואל עותק בנו הגאון הקדוש המפורסם רבי צבי הירש קאיידנובר בעל "קב הישר"

תפארת שמואל. חידושים על הש"ס ועל הרא"ש, מאת רבי אהרן שמואל קאיידנוור. פרנקפורט, תנ"ו [1696]. [2] ה- קכו דף, 19.5 ס"מ. מהדורה ראשונה

עותק בנו הגאון הקדוש המפורסם רבי צבי הירש קאיידנובר בעל קב הישר.

כמה מדהים! כמעט ולא ידועים פריטים אחרים שהיו שייכים לו. וכמובן לא ספר כזה מאביו הגאון, שהיה שייך לו, והוא החליף אותו עם חבירו – הגאון הגדול רבי אברהם מפרמישלא בעל "פתח האהל".

העותק שלפנינו היה שייך להגאון הגדול רבי צבי הירש בעל קב הישר, והחליף את זה עם הגאון הגדול רבי אברהם מפרמישלא בעל פתח האהל, כמו שהעיד על זה הגאון רבי אברהם על דף השער: "חליפין קונה מבן הרב הגאון המחבר בעצמו היום יום ד' ערב ר"ה [ראש השנה] תנ"ז לפ"ק פק"ק גאלצינגן [- זה לכאורה עיר גלוגא מקום מגוריו]"

גם כותב על דף לאחר השער: "ד"ת חליפין קונה תמורת חבורי פ"ה [פתח האהל] עם בן הרב הגאון המחבר ז"ל בעצמו, היום יום ד' ערב ר"ה תנ"ז לפ"ק פה גאלינגן"

יש עוד חתימות ורישומים משנות הת': "חתמתי את שמי... מנחם בר חיים זצ"ל, מאיר בר יעקב סג"ל

"קבלתי בחליפין זה הספר מ' מאיר שליט"א ט"ז סיון תפ"ג? ל' .. משה במו"ה שמואל

גם היה שייך להגאון רבי דוד ווייסקאפף אבד"ק וואלערשטיין תלמיד החתם סופר, ויש חתימתו: "שייך לחלקי הק' דוד ווייסקאפף בלא"א כ' זעליגמן"

הג"ר דוד ווייסקאפף אב"ד וואלערשטיין. תלמיד מרן החת"ס זצ"ל. נולד בשנת תקנ"ח לאביו רבי יצחק זעליגמן, ולמד גם אצל הגאונים: רבי אברהם בינג ורבי משה הכהיימר. חתן רבי זעקיל אחי רבי מנדל רוזנבוים מצעל. גר בווירצבורג. כיהן ברבנות כרב אב"ד בקהילות: אויב, וואלערשטיין, וואשרטרילינגן. נפטר בזקנותו בעיר קליינערדלינגן בשנת תרמ"ב ומנו"כ בוולערשטיין. [ראה עליו ב'החתם סופר ותלמידיו' – קינסטליכער, בדף קו ואילך, שם גם תמונת כת"י ומצבתו].

הגאון הקדוש רבי צבי הירש קאיידנובר (1655 – 1712) היה אב"ד פרנקפורט, בנו יחידו של הגאון רבי אהרן שמואל קאיידנובר בעל "תפארת שמואל". היה מחבר ספר המוסר קב הישר, אחד מספרי המוסר החשובים והנפוצים, שראה אור בעשרות מהדורות.

נולד בווילנה וחי בצעירותו בקרקוב, לשם עבר עם אביו, עקב גזירות ת"ח-ת"ט בהן רצחו הקוזאקים את שתי אחיותיו. לאחר מכן עבר עם אביו למיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה ולאחר מכן לגלוגאו שלזיה, בוואריה - גרמניה.

למד אצל ר' יוסף יוסקא (רבה של מינסק ואב"ד דובנא, מחבר ספר המוסר "יסוד יוסף", המבוסס על קבלת האר"י.

את עיקר תורתו קיבל מאביו הגדול, כפי הנראה בהקדמתו לספר "ברכת שמואל" (שהודפס ע"י אחר פטירתו של אביו: "לבי יחיל בקרבי כי יד ה' נגעה בי... כי הוסר מעלי נזרי אבא מארי... כי בצלו מסתופפה, ואיך אנחם, בזכרי אהבת מ"ו הגאון אבי אשר אהב אותי וישם אותי על גפי מרומי קרת, וזה היה לי לתפארת לצבי למשמרת..."

לאחר מכן שב לווילנה, עסק במסחר והיה לאחר מנכבדי הקהילה. עקב עלילה שקרית, נכלא עם בנו בסלוצק לזמן קצר ולאחר מכן עבר לפרנקפורט, שם כיהן ברבנות ושם כתב את ספרו החשוב "קב הישר", שהוא עיבוד ספרו של רבו "יסוד יוסף". הספר נדפס לראשונה בפרנקפורט ב-1706. כן הביא לדפוס את ספרו של אביו, "ברכת שמואל", לו אף חיבר הקדמה "הקדמת בן המחבר", הכוללת ביוגרפיה קצרה של האב והבן.

רבי צבי הירש עצמו הכין לספרו "קב הישר" מהדורה דו-לשונית בעברית וביידיש.

בידיעותיו בקבלה – השתמש גם בסגולות וקמיעות!

ומה לנו יותר מדבריו של הגה"ק המגיד מקוזניץ שהיה אומר: "כשלומדים מאמר מהזהר בספר קב הישר, יותר מסוגל להתעוררות ממה שלומדים בספר הזהר עצמו".(מאיר עיני חכמים פרשת אמור), הגה"ק הרבי רבי אלימלך מליזנסק בעל נועם אלימלך חזר עליו ק"ב פעמים כמנין שם הספר ופרקיו (הקדמה לספר תורת חסד), כך גם הועד הגה"ק השר שלום מבעלזא. גם מרן החיד"א היה מסיים את ספרו מידי שנה – והוא נמנה בין ספרי המוסר הקבועים שהיה נוהג לעיין בהם (הובא בספרו על החיד"א של מ. בניהו עמ' קנ"ד).

נפטר בט"ו אדר ב' שנת ה'תע"ב, נקבר בפרנקפורט.