מנחם שמי 1951 - 1897
ילד בבנגזי, 1943

ילד בבנגזי, 1943
שמן על בד, 46X33 ס"מ, חתום. מוקדש, חתום שנית ומתוארך בגב הציור.
נושא כיתוב בגב הציור: "למפקדי לשעבר, דב חיימוביץ, בהוקרה, מנחם שמידט. צויר בבנגזי בשנת 1943". בימי מלחמת העולם השנייה התנדב מנחם שמי (אז עדיין שמידט) לצבא הבריטי ובשנים 1945-1942 עשה עם חיל-ההנדסה, תחילה באפריקה הצפונית – קהיר, בנגזי, קירינאיקה – ולבסוף באיטליה. את ימיו בקהיר, על גבול המדבר, בילה בעיקר באוהל שהפך למעין אטלייא ובו הרבה לצייר בעיקר על נושאים מחיי הצבא. שונה הייתה תקופתו בבנגזי ב- 1943, בה התמקם בחדר קטן עם חלון מעל לראש וצייר בו תמונות רבות שבסימן הגוונים האפריקאיים האקזוטיים יותר: "הטון העיקרי שלהן", כתב לאשתו, הוא כחול-וורוד וירוק... ישנו כאן ערבי, או יותר נכון: כושי קטן, כבן ט"ו, והוא משמש לי דגם. ציירתיו שלוש פעמים על רקע של עצים. על יד דלת חדרי מצויים עצי קזוארינה ואיקליפטים וקירות של בתים וורודים ולבנים מכל המינים." הציור הנוכחי שייך לסדרת הכושי הקטן אשר יושב על מריצה. הצבעים הוורודים-כחולים שולטים בציור הפיגורטיבי, שמאופיין בהנחת צבע מהירה, ספונטאנית, א-לה פרימה, כזו השומרת על ראשוניות בלתי מעובדת מדי: "חשבתי ומצאתי", המשיך שמי לדווח לרבקה, רעייתו, בסוף אוגוסט 43, "כי כוחי, ובעיקר הכוח בו אני מתבטא, הוא לא בעבודה ממש על התמונה, כי אם באימפרסיה הראשונה. ... כל הבעיה היא כיצד להפוך את האימפרסיה לדבר מושלם ומשכנע על-ידי הצורה והצבע ולא לקפח אותה." מנחם שמי צייר בבנגזי בלהט הגובל באמוק: "אפשר לומר שאני 'מטורף' כעת לציור, כוואן-גוך בשעתו." (27.11.1943) האקזוטיות של הדמויות האפריקאיות שבה וקסמה לו: "ציירתי בימים האחרונים קומפוזיציה של שתי כובסות כושיות המכבסות תחת עץ תמר. יש בה אכספרסיה מרובה, מורגשת אפריקה." בחלק ניכר מציורי אותה תקופה ביטא ניגודי צבע ואף דשנות צבע ("הלישה בצבע מצילה אותי"), "פסטוזיות" כלשונו, שאותה הפנים עוד בהיכרותו מקרוב עם האסכולה היהודית של פאריז ובציורי עכו שלו. "סוף-סוף מתחיל אבא שלך לגלות סימנים של כישרון", כתב שמי לבנו, אהרון (ג'ימי) מחדרו שבבנגזי. גדעון עפרת

אודות האמן:

נולד בבוברויסק (רוסיה) 1897. עלה לישראל 1913. נפטר 1951.התגייס לגדוד העברי,היה אחד מציירי תפאורות התיאטרון החשובים בארץ, ב''הבימה'' וב''אוהל'' ;בשנות ה-20 גם שהה בפאריס ושם הציג ב-1928, 1937, 1945; במלחה''ע השניה התנדב לצבא הבריטי; בשבע שנות חייו האחרונות חי בצפת; היה ממייסדי אגודת הציירים בארץ, ממארגני התערוכות ב''מגדל דוד'' בירושלים בשנות העשרים וממייסדי קרית האמנים בצפת לימודים אקדמיה לאמנות באודיסה 1913 "בצלאל" הוראה 1920-22 לימד ציור בטבריה פרסים 1938 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל-אביב 1942 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל-אביב 1950 פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב יפו, תל-אביב 1951 פרס דיזנגוף לציור ופיסול, עיריית תל אביב יפו, תל-אביב