תקופת הגאונים וספרותה - הרצאות ושיעורים מאת הרב פרופ' שמחה אסף ירושלים תשט"ו 1955 מצב טוב.אחד הספרים הכי חשובים על ...

תקופת הגאונים וספרותה - הרצאות ושיעורים מאת הרב פרופ' שמחה אסף ירושלים תשט"ו 1955 מצב טוב.אחד הספרים הכי חשובים על תולדות ותקופת הגאונים
שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי. כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים (בשנים 1948–1950) ושופט בית המשפט העליון (משנת 1949).

אסף נולד כשמחה אוסובסקי בט' בתמוז ה'תרמ"ט (1889), בעיירה לְיוּבַּאן שבקרבת בוברויסק, בפלך מינסק של האימפריה הרוסית. למד מפי סבו (אבי אמו), ר' צבי יעקב, ומפי מלמדים ומורים בעירו. מגיל 12 ועד גיל 15 למד בישיבות סלוצק. בין השנים 1905–1908 למד בטלז אצל הרב איסר זלמן מלצר והרב אליעזר גורדון. בשנת ה'תרס"ט נשא לאשה את בתו של הרב נחמיה ירושלמי (ירושלימסקי), רבה של ליובאן[1]. הוא נסמך על ידי הרב משה שמואל שפירא, רבה של בוברויסק ושימש זמן שימש ברבנות בעירו, כממלא מקום חותנו. עד שנת ה'תרע"ג שהה במינסק והורה איסור והיתר בבית רבהּ של העיר, הרב רבי אליעזר רבינוביץ, שעל ידיו ועל ידי רבי איסר זלמן מלצר נסמך להורות ולדון. משנת תרע"ג ועד תחילת שנת ה'תר"ף שימש כראש ה'ישיבה' בעיר אודסה (שם לימדו בין השאר חיים נחמן ביאליק ופרופ' יוסף קלוזנר). הישיבה נסגרה על ידי הבולשביקים בתחילת שנת תר"ף. אז יצא מרוסיה, וכעבור שהות של שנה בפריז ושנה בגרמניה, עלה בתשרי ה'תרפ"ב (1921) לארץ ישראל.

הרב אסף לא למד בצורה מסודרת במוסד אקדמי-חילוני, אולם עסק בנושאים מחקריים ובין השאר היה בקי בספרי משפט זרים, כגון המשפט האירופי (בעיקר של צרפת ושל אנגליה), המשפט הרומי והמשפט האמריקני. לאחר עלייתו שימש כמורה בבית המדרש למורים של תנועת המזרחי בירושלים; וכאשר נוסדה האוניברסיטה העברית (1925), הוזמן לשמש כמרצה לספרות הגאונים ובהמשך לספרות רבנית. מונה לרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים, בעת שישבה בבניין קולג' טרה סנטה.

תקופת הגאונים וספרותה, הרצאות ושיעורים (ערוכים על ידי ד"ר מרדכי מרגליות), הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשט"ו.