חמשה חומשי תורה "אדרת אליהו" – דוברובנא, תקס"ד – מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א לתורה

חמשה חומשי תורה "אדרת אליהו" – דוברובנא, תקס"ד – מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א לתורה

חמשה חומשי תורה עם פירושים שונים, ועם שלושה פירושים חדשים: פירוש הגר"א "אדרת אליהו" ושני פירושים על המסורה - "מנורת שלמה" ו"מנחת כליל", מאת חתן הגר"א רבי אור שרגא פייבוש ב"ר שלמה זלמן, אב"ד דוברובנא. דוברובנא, [תקס"ד 1804].
מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א לתורה. שני חלקים בכרך אחד. בראש החלק הראשון הקדמות בניו של הגר"א.
המו"ל של מהדורה זו הוא רבי אור שרגא פייבוש אב"ד דוברובנא, שבזיווגו הראשון היה חתן הגר"א (ראה: 'עלית קיר' בספר עליות אליהו, אות כז; בצלאל לנדוי, הגאון החסיד מוילנא, עמ' רסח). הוא צירף למהדורה את שני פירושיו: "מנורת שלמה" ו"מנחת כליל". בסוף ספר ויקרא הוא מספר על תקופת נעוריו, בה זכה להסתופף בצל הגר"א: "כד הוינא טליא טעמתי מעט דבש ונפת מתוק לחכי, מנשיקות פיו של הגאון ז"ל...".
חותמות: "שייך לקלויז הגאון מווילנא" (אודות קלויז הגר"א ראה להלן).
שני חלקים בכרך אחד. [2], סח; נד; [1], מו; נא; נד; טז דף. דף השער שמופיע במקור בראש חומש במדבר נכרך לפני חומש ויקרא (דף שער זה נדיר ואינו נמצא ברוב העותקים). 44 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. הדפים הראשונים במצב בינוני. כתמים (בהם כתמי רטיבות) ובלאי. בלאי רב וקרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר, בדפים הראשונים (כולל דף השער), עם פגיעות וחיסרון בטקסט. קרעים משוקמים בהדבקות נייר במספר דפים נוספים. כריכת עור ישנה, עם פגמים, בלאי וסימני עש. חותמות. תו-ספר.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 1.
מקור: אוסף ישעיהו וינוגרד ז"ל, ירושלים.

קלויז הגר"א בווילנא
"קלויז הגר"א" או "גאונס קלויז" (קלויז הגאון) היה בית מדרש מפורסם בעיר ווילנא שהיה ממוקם בחצר בית הכנסת הגדול ופעל בעיר עד השואה. הקלויז נתייסד במבנה שבו ישב הגר"א כשהוא שקוע בלימודו ותפילתו ובו התפלל יחד עם מניין מצומצם של מקורבים. לאחר פטירת הגר"א נתלה שלט מעל המקום בו ישב, בו נכתב: "זהו מקום הגר"א זצללה"ה...", והמקום נחסם על מנת למנוע מאנשים לשבת על מקומו של הגר"א. בקלויז התקיימו שיעורים קבועים ונהגו בו כפי מנהגי הגר"א.
פנקס הקלויז נשתמר בכתב-יד, והועתקו בו תעודות הקשורות לקלויז כבר משנת תקי"ז. אחד מן המסמכים בפנקס, המתוארך לכ"ב חשון תקנ"ח, כחודש לאחר פטירת הגר"א, מתעד את בחירתם של אחי הגר"א רבי יששכר בער, ורבי אברהם בן הגר"א, לממונים על "החזקת מנין הגאון המנוח ז"ל". בתעודות אחרות בפנקס חתומים מלבד השניים הנ"ל, גם רבי יהודה ליב בן הגר"א ורבי סעדיה ב"ר נתן נטע תלמיד הגר"א, רבי אברהם דאנציג בעל "חיי אדם", ועוד כמה מגדולי תלמידי הגר"א ומקורביו (ראה: ישראל קלויזנר, תולדות הקהלה העברית בוילנה, וילנא תרצ"ה, עמ' 78-80; הרב שלמה זלמן הבלין, פנקס קלויז-הגר"א בווילנא, ישורון טז, תשס"ה, עמ' תשמו-תשס; הרב דוד קמינצקי, ספר 'מעשה רב', ישורון כא, תשס"ט, עמ' תשפא-תשפט).

"...בחצר בית הכנסת משמאל נמצא בית התפלה של הגר"א, שאיזו אימת הוד עולה ובוקעת מתוכו. כשאתה נכנס לתוכו ומסתכל בלומדים הזקנים והישישים, נדמה לך, שנשמתו של הגר"א מרחפת שם עדיין, ומיד הנך מתחיל לקרוא את הנוסח על הטבלא הקבועה בקיר הדרומי במקום הקדוש שישב בו הגאון:
'מצאנו צדיק תמים בדורות האחרונים, שמעו הולך בכל איים ומדינה, חכמתו בחוץ תרונה, לספר שבחו נבער כל אדם מדעת, בנה בנית לך עליות מרווחות, שוש תשיש ב"ה שובע שמחות, זה שבתו הבית הזה ארבעים שנה, למד כל דבר חכמה ובינה, עוד לימד את העם דעת בחבוריו על מקרא, משנה, תלמוד בבלי, ירושלמי, אגדות, הלכות, דבריו ככוכבים לעד יאירו, פרושיו כזהר יזהירו, יום ליום ולילה ללילה יחוו דעת על זוהר ותיקונים, היכלות וס' יצירה, רעיא מהימנא, מעשה בראשית, מעשה מרכבה, הוויות דאביי ורבא, רעם גבורותיו יתבוננו הכמהים, יען כי שם נגלו אליו האלקים, הלא היא הדעת, זכרו לא יסוף מקהל ועדה, בחבוריו ישוטטו רבים ותרבה הדעת'.
(מתחת להטבלא העמידו ארון מפואר, כדי שלא יוכל איש לשבת על מקומו הקדוש. האגדה מספרת, כי במקום הבימה עתה היתה עומדת עריסתו של הגר"א ז"ל"). ...וכשאתה עומד שם שקוע במחשבות והרהורים הנך מזדעזע פתאום לשמע צעקות רוויות דמעות של אשה מרת נפש, המתפרצת לתוך הקלויז, כדי להתפלל לפני ארון הקדש על בעלה החולה או על בנה הנוטה למות. ביחוד מרובים היו החזיונות האלה בתחלת המלחמה (=מלחמת העולם הראשונה).
לפני כל גיוס היה הקלויז מתמלא נשים וטף, שהיו הולכים קודם אל בית העלמין הישן להשתטח שם על קברו של הגר"א, על קברה של אם הגר"א ועל זה של הגר-צדק, ואחרי כן היו באים אל ה'קלויז' של הגר"א ומתנפלות אל תוך ארון הקודש בדמעות וצעקות קורעות לב ונפש. ביחוד נוראות היו יללות התינוקות, שהאמהות היו מביאות אותם לבכות ולהתפלל בעד אבותיהם שנלקחו למלחמה. ב'קלויז' של הגר"א התפלל גם בעל 'החיי אדם'. מספרים: פעם אחת ביום הכפורים בשעת תפלת מוסף נשחת האויר מאד מפני הדחק והנרות הרבים העוממים, אז צוה בעל 'החיי אדם' לפתוח את החלונות. כשאמרו לו, שיש בזה חשש משום כבוי – השיב: 'יכבו אלף נרות של שעוה וחלב ואל יכבה אף אחד מנרות ד' – נשמת אדם'.
ב'קלויז' של הגר"א נמצאים תכשיטים יקרי-המציאות של ספרי התורה מחברות שונות ברוסיה ואמריקה, וגם פנקסים עתיקים (אחד משנת תקנ"א) של החברות: ש"ס, אלפס, מדרש, משמורים, וגם של החברה משניות, שנוסדה על ידי הגר"א, ובנו ר' אברהם הגיד בה את השיעור הראשון במעמד אביו ובעל 'החיי אדם'. ב'קלויז' של הגר"א נמצא בחדר מיוחד גם אוצר ספרים גדול של הספרות הרבנית, סמוך לאוצר הספרים על הכותל המערבי שאצל הפתח תלוי לוח ובו רשומים מנהגי הגר"א בתפלה ועבודה".
(חייקל לונסקי, מהגיטו הוילנאי, עמ' 52-54)

"ואשר אחזה לי אספרה, כאשר סיפר לי מאהבינו, הרה"ג זקן ונשוא פנים, מו"ה דוב בער זצ"ל (מור"צ בווילנא), אשר עיניו עוד ראו את מורינו הגאון החסיד נ"ע, בעודו בחיים, והתפלל עמו בבית מקדש מדרשו. והגיד לי כי מקום הבימה עתה בבית מדרש הגאון נ"ע, הוא המקום אשר שם עמדה ערש יצועי הגאון נ"ע, מקום מה נורא אשר מלאכי אלהים עלו וירדו בו, ולמחרת בעלותי הבימה ההיא לעמוד קבל עם, זכרתי דברי הרב הנ"ל, ואבהל...". (מכתב רבי יהושע העשיל הלוי לרד"ל. נדפס בראש הספר "עליות אליהו")