תליון הכסף המפואר של ראש היודנרט בגטו לודז, מרדכי חיים רומקובסקי. גטו לודז, תש"א [1941] פריט היסטורי

תליון הכסף המפואר של ראש היודנרט בגטו לודז, מרדכי חיים רומקובסקי. גטו לודז, תש"א [1941] פריט היסטורי

תליון כסף מפואר שנעשה בידי צורפים אלמונים בגטו לודז, עבור מרדכי חיים רומקובסקי 'נשיא' הגטו. גטו לודז, תש"א [1941].

מפרט: תליון כסף יצוק וחקוק העשוי ביד אמן. אורך 13 ס"מ, רוחב עד 7 ס"מ. בתליון משולבים מוטיבים יהודים ובהם מאזנים, זוגות של אריות, לוחות הברית, שופרות וכתר תורה. התליון מורכב משלשה חלקים - כאשר בחלק המרכזי ישנה תיבה שנפתחת ובתוכה ספר תורה שבחזיתו מעגל ועליו מגן דוד והכיתוב "שד'י", ובצדדיו שני אריות. בחלק התחתון מופיע מגן דוד ובמרכזו מנורה [עם 5 קנים]. על גבי התליון מופיע הכיתוב 'ליטצמאן שטאדט' [השם הגרמני שניתן לגטו לודז], 'נשיא מ.ח. רומקאווסקי. תש"א'. הכיתוב 'עם ישראל חי' מופיע כשלשני צדדיו חלקי המלה 'געטא' [גטו]. התליון קושט בזירקונים.

רקע: תליון מפואר זה מהווה עדות היסטורית לאופיו של רומקובסקי, שראה לנכון לנהוג בגינונים הראויים ל'נשיא' מורם מעם העומד בראש הממשל ה"עצמי" בגטו. בנוסף לתליון, שרדו מספר יצירות פשוטות יותר העשויות מעשי ידיהם של אמנים בגטו לודז לכבודו של רומקובסקי. היצירות ההללו נמצאים במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם.

מצורפת כתבה מעיתון ידיעות אחרונות 24.6.1981, על הגעת התליון לארץ. ובנוסף, מצורפת עדות על כך שהתליון שלפנינו נעשה בגטו לודז לכבוד רומקובסקי, והתגלגל לידי הר' יעקב יוסיקביץ.

יעקב צבי יוסיקביץ שהה בזמן המלחמה בגטו לאדז, שרד את המלחמה, אושפז אח"כ בבית חולים בטרזינשטט והועבר משם ללודז. מששב לאיתנו יצא לחפש כתבי יד חסידיים נדירים שהטמין בבית העלמין בלאדז בזמן המלחמה. הוא עלה לארץ והתגורר בתל אביב. והחזיק בידו כתבים שהתגלו בגטו מיצירות חברו המחנך, הסופר והמשורר אלתר שנור [= ישראל דב אינציגר]. ישנם מספר השערות כיצד הגיע התליון לידי יוסקוביץ, ייתכן והוא מצא אותו אגב חיפושיו בגטו לפני שגורש מהגטו או לאחר שחזר למקום הגטו לאחר השחרור, וייתכן וקנה אותו בהמשך.

מרדכי חיים רומקובסקי [1877-1944] – ראש היודנרט בגטו לודז לאורך כל תקופת קיומו של הגטו. הנאצים דאגו לבודד את גטו לודז להרעבת תושביו ולשדידת רכושם, ורומקובסקי שהעריך שהסיכוי היחיד של הגטו לשרוד הוא בכך שינוצל כח העבודה היהודי, יזם את הפיכת הגטו למרכז מפעלי עבודה. הוא ניהל את הגטו באופן ריכוזי ללא מיצרים, והנהיג בו משטר עבודה תקיף. החל מסוף שנת 1941 הגרמנים הטילו על רומקובסקי לארגן את רשימת המגורשים מן הגטו למחנה ההשמדה חלמנו, במסווה של ישוב מחדש והעברה למחנות עבודה. ועשרות אלפי יהודים גורשו להשמדה בחלמנו על פי רשימות שהכינו רומקובסקי ואנשיו. בחודש 09.1942 נדרש רומקובסקי לארגן גירוש של ילדים וזקנים שאינם כלולים בכח העבודה, והוא נשא בפני הגטו נאום ובו הוא מצדיק את הסכמתו לקבוע את רשימת המגורשים, על מנת להציל את בעל מרב הסיכויים לשרוד. משהוחלט על חיסול הגטו בשנת 1944, עם התקרבות הצבא האדום לעיר, נדרש רומקובסקי להכין רשימה של אלפי מגורשים, שיועדו להשמדה בחלמנו. קצב הגירוש לא סיפק את הגרמנים, והם החלו בגירוש מהיר של יהודי הגטו לאושוויץ, בטרם תתחדש המתקפה הסובייטית. רומקובסקי גורש גם הוא להשמדה באושוויץ בסוף .08.1944. גישתו של רומקובסקי, לצד רדיפת השררה ופולחן האישיות שלו תוך התנהלות כוחנית כלפי יושבי הגטו, הפכו את דמותו לשנויה במחלוקת. יש שרואים בו בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים, שדיכא את התנגדות יהודי הגטו כשהוליך אותם שולל. ויש שטוענים שיש להבין את הנסיבות הקשות בהם פעל, ואת מאמציו שהביאו להמשך פעילותו של הגטו עד לשנת 1944, והיו מאפשרים את הצלתם של עשרות אלפי היהודים שנותרו בגטו, אלו רק התקדמו הסובייטים בקצב מהיר יותר.

מצב: התליון שופץ ועבר ניקוי והזהבה, והושלמו זירקונים חסרים. מצב טוב-טוב מאוד.