ארכיון 'ועד העיר האשכנזי'. חלק ראשון: כ-100 מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים

ארכיון 'ועד העיר האשכנזי'. חלק ראשון: כ-100 מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים

עם תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל הוקם 'ועד העיר', מוסד שמטרתו הייתה לייצג את כלל הציבור היהודי אל מול הרשויות. כעבור תקופת מה נוכחו ראשי הציבור החרדי-אשכנזי שקולם אינו נשמע בהנהלת הועד והקימו מוסד חילופי בשם 'ועד העיר האשכנזי' (לימים ה'עדה החרדית'). הועד החדש ייצג את האינטרסים החרדיים אל מול השלטון הבריטי. הארכיון החשוב שלפנינו מקפל בתוכו את תקופת האיחוד, ואת תקופת הפיצול, החל מראשיתה ועד לשלב הפירוד והקמת וועד העיר האשכנזי, וממנו ל'עדה החרדית'. עשרות רבות של מסמכים היסטוריים חשובים ונדירים (כ-100 דפים), ביניהם תגליות היסטוריות ומסמכים בכתב ידם ובחתימתם של ענקי ירושלים.

פירוט המסמכים (המספור תואם למספור התיקיות בארכיון):

1. מכתב ראשי הכולל הבוכרי :

בקשה אל 'ועד העיר' מחודש ניסן תרע"ט, היות ועד עתה היה 'ועד הצירים' מעניק לעדה ולרבניה תמיכה, ומשום מה, כעת הפסיקו עם המענקים, ובעקבות זאת: הגיעו חכמי העדה לרעב ממש: 'וחסרון כיס קשה מכולם'. חותמים: אברהם אמינוב, שמואל איזכיוף, יונתן מוסאיוף. רקע: בשלהי שנת 1917, לאחר הצהרת בלפור, התכנסו מספר עסקנים ציונים (בעיקר בלונדון) והחלו לגבש רעיון להקים ועד שמטרתו לדאוג לחינוך, עבודה, ביטחון לאומי והפעלת מוסדות ציבוריים בארץ. הועד נקרא בשם 'ועד הצירים' והוא פעל עד ראשית שנת 1920.

2. ראשי ה'וועד הכללי לעדת התימנים' - 2 תעודות : 

היות שועד העיר ממלא את הפער שנוצר בעקבות אי ההתרמה של 'ועד הצירים', ואילו ועד העיר החליט לחלק את הכספים, באותו האופן שהיה אצל ועד הצירים, דהיינו: למוסדות ולא ליחידים. ברם, חכמי עדת תימן מבקשים "להתחשב עם המוסדות שלנו בתור יוצא מן הכלל, לא לפי תקציבים שנתנו 'ועד הצירים' ביען שהתקציבים היו לקויים ובפרט של שתי ישיבות 'תורת משה' ו'חיי שלום'. המוסדות של הקהילה הם חמש: שתי הישיבות הנז' והת"צ הכללי 'תורה אור' ושני סניפיו (האחד במשכנות והשני בסילואן). בד"ץ דקהלתינו ובית היתומים שאינו מקבל לע"ע שום תקציב משום צד..." חותמים: ר' שלום יוסף אלשיך, רבי אברהם אלנדאף, רבי יהודה ב"ר אברהם חבשוש, רבי חיים שלמה עיראקי, רבי דוד ב"ר סעיד קאפח, רבי אברהם צארום. 

ר' שלום יוסף אלשיך: נולד בצנעא בשנת תרי"ט. ב-תרנ"ה עלה ארצה עם בני משפחתו ובני קהילה נוספים, והתיישב בשכונת 'נחלת צבי' בירושלים (סמוך לשכונת מאה שערים). ב-תרנ"ג נבחר לעמוד בראש קהילת יוצאי תימן בירושלים, יחד עם חברו מארי 'אברהם אלנדאף'. לאחר עלותו ירושלימה למד בישיבת 'בית אל'. השתתף בהקמת תלמודי התורה המוזכרים במכתב לבני קהילתו. נפטר בשנת תש"ד.

רבי אברהם אלנדאף: כידידו הרב אלשיך, גם הוא נולד בצנעא (תרכ"ו), עלה ירושלימה ב-תרנ"א והתגורר בעיר העתיקה, הוא היה ממקימי 'כפר השילוח', וביחד עם הרב אלשיך ניהל את העדה, והקים את מוסדותיה, ושימש כאב"ד בבית דינם. נפטר ב-ת"ש.

רבי יהודה חבשוש: כיהן כחבר בבי"ד, והיה ראש ישיבת 'תורת משה'.

רבי חיים שלמה עיראקי: נולד בירושלים בשנת תרמ"ז, וכבר בצעירותו נמנה עם עסקני העדה התימנית בעיר. ב-תרפ"ג ייסד בעיר את שכונת 'נחלת אחים', בה הקים, בין השאר, 'בית לעולים' ותלמוד תורה ובית כנסת 'מקור חיים'. ב-תרפ"ט מונה לשמש כחבר בבי"ד של העדה, ובהמשך שימש כראש ישיבת 'חיי שלום' המוזכרת במכתב. בשנת תש"ה שימש כחבר באספה הבוחרת למועצת הרבנות הראשית. נפטר ב-תשל"ב

אברהם צארום: (תרל"ט-תש"ב). מראשי 'התאחדות התימנים', ומחושבי עסקני העדה. חבר אסיפת הנבחרים 'וועד הלאומי'.

3. ישיבת 'שער השמים' ללימודי קבלה:

רשימת תלמידי הישיבה מסלתה ושמנה של ירושלים , סיון תר"פ [1920].

כתב יד ע"ג בלנק רשמי.

4. כרוז של בית-דין של 'עדה החרדית':

אזהרות בקשר לשומרי שביעית, שלא להיכשל במאכלים שונים שלכאורה אין בהם איסור שביעית. אייר תש"ה [1945].

5. ישיבת מאה שערים:

רשימת תלמידי הישיבה. מסלתה ומשנה של העיר.

כתב יד ע"ג בלנק רשמי.

6. כתב-חוזה בין הרב יוסף לוי חגיז ב"כ של ועד העיר לבין ר' יוסף סולומון:

האחרון היה אחראי לנהל את התנור לאפיית מצות השוכן בבית יתומים – דיסקין. אדר תרע"ט [1919].

7. מכתב בקשה לשנות את מהלך הבחירות ל'ועד העיר' בכך שלע"ע הכולל ההונגרי יקופח: 

כ-חמישים חתימות, רובם מבני כולל הונגריה, ביניהם: ר' דוד יונגרייז, ר' מנחם מאניש שיינברגר, ר' צבי הירש בלוי, ר' צבי בלעדי, ר' בן ציון הויזמן, ר' נפתלי צבי הרצל.

8.  בקשה מוועד 'עדת הספרדים': 

היות והגיע לרשותם כספי צדקה מאמריקה המיועד עבור המוסדות לעדת הספרדים, לכן בהקדם עליהם להעבירם לבעליהם. חתימת נשיא הועד שמואל לופו, ניסן תרע"ט [1919].

9. מכתב ארוך מאת 'ועד איחוד חכמי ורבני הישיבות': 

וועד זה היה מוסד שאיחד את רוב תלמודי התורה והישיבות בעיר. לאור המצב הדחוק והעלוב של בני-התורה בעיר, ולאחרונה ראשי 'ועד הצירים' אינם נענים לבקשתינו, לכן על ו'עד העיר' לייסד משרד מיוחד לצורך תמיכה בבני תורה. לאחר דיונים נבחרו ארבעה צירים מבני הישיבה: ר' זאב שחור, רי"מ טוקצינסקי, ר' מאיר אדלר ור' שמחה ווינוגרד. חותמים בכתב-ידם: ראשי ישיבת 'חיי עולם': ר' ישראל יצחק רייזמן, ר' בנימין חיין הכהן סאסובר, ר' זלמן ליב לווינטל ור' יוסף אדלר. ראשי ישבת עץ חיים: ר' יהושע ויינגרטן ור' נחמיה חשין. נציגי ישיבת אהל משה: ר' שניאור זלמן גרוסמן. נציגי ישיבת תורת חיים: ר' חיים שלמה רוזנטאל.

[4] דפים.

10. תיאור פגישת ראש 'ועד העיר' עם הנציב העליון [הרברט סמואל]. תיעוד היסטורי.

[1] דף בכתב יד, עם מחיקות ותיקונים, חותמת הועד.

11. בקשת ועד העיר לעיריית ירושלים:

בקשה לקבלת רישיון על התקנת עמודים לעירוב עבור לשכונות החדשות.

[1] דף סטנסיל, לא חתום.

12. מכתב של 'וועד העיר לקהלת האשכנזים' בנשיאות הרבנים זוננפלד ודיסקין אל הנהלת ישיבת 'עץ חיים':

היות ונשמע קול בעיר שהישיבה אמורה להכנס "תחת נשיאותו של הרב הגאון מוהרא"י קוק שליט"א, והרבה מהורי התלמידים בקשו מאתנו למחות נגד זה, בנימוק כי רבים מההורים רוצים דווקא בשיטת החינוך אשר היה עד כה, ואין להם האומן ע"ז רק בנשיאות זקני הגאונים". כתב יד וחתימת ר' ראובן שלמה יונגרייז. סיון תר"פ [1920]. מסמך היסטורי!

13. רבי יצחק ירוחם דיסקין. מתנצל לחברי 'ועד העיר':

הגריי"ד מתנצל על שאין בכוחו להשתתף באסיפה, וממנה אותם שידם כידו ופיהם כפיו. חתימת ידו. תמוז תרע"ט [1919].

14.  כולל זיבנברגן, מסמך היסטורי: 

מכתב מחאה נגד ר' זנוויל שפיצר [מנהל כולל הונגריה] על כך שחותר תחת ישיבתם, ומנסה לבטלה. במכתבם הם מגוללים את מסירות נפשם להחזקת הישיבה, שגם בשנות המלחמה, הייתה הישיבה היחידה שפעלה בעיר. וכעת עם השלטון הבריטי, מנסים המתחרים שלהם לבטל את מעמדם. חתימת המנהלים: יוסף חיים שווארץ, אלימלך גולדברגר. 

15. ועד עדת המערבים: 

בקשה שיעניקו גם להם מכספי הצדקה. חותמים רבני העדה: ר' יוסף חיים הכהן, ר' אליהו עג'מי ור' שמעון אשריקי. ניסן תרע"ט [1919].

16. בית היתומים הספרדי: 

היות והנהלת 'ועד הצירים' מיאנה לקבל את בקשתם "מפני שדרישתם בענין החינוך לא הייתה מתאמת לפי רוחנו אנחנו האורתודוכסים". לכן הם פונים לועד העיר לבוא לעזרתם. חותם אברהם פילוסוף. ניסן תרע"ט [1919].

17. מכתבם של הפלג הקנאי בתוך העדה האשכנזית: 

לחזק את וועד העיר שלא להיגרר אחרי ראשי הציונות המכוונים להשתלט על בתי החינוך. חותמים: ר' פנחס עפשטיין, ר' חיים מן, ר' זלמן שפירא, ר' מרדכי ברקוביץ, ר' נחום רוטמן, ר' גדליה ניימן, ר' בנימין הכהן, ר' בן ציון יאדלר, ר' רפאל קצ"ב. ניסן תרע"ט [1919].

18. כולל מונקאטש, בקשה לעזרה כלכלית:

המכתב מגולל את המתרחש בתוככי הכולל. חותמים: ר' ברוך פעלדבראנד ור' מנחם בן ציון שפירא. תרע”ט [1919].

19. רבי יוסף חיים זוננפלד, תקנת כולל הונגריה: 

תשע תקנות. כתב-ידו באידיש. ללא חתימה. כנראה טיוטה.

20. מכתב מהפירמה של 'קופת הרבנים' תחת נשיאות רי"ח זוננפלד:

נשלח אל ר' משה שמעון זיוויץ אב"ד פיטסבורג, ללא חתימה. מתוכן המכתב נראה כי מדובר באחד מתושבי פיטסבורג, שהחליט לעלות ארצה ולהתיישב בירושלים, והוא מודיע לרבו שהגיע ירושלימה בשלום "ומצאתי את כל הרבנים והת"ח בחיים ובעבודת הקודש, שוקדים על התורה ועושים מלאכת ד' באמונה, ועליהם נוספו רבנים גדולים מכל קצות הגולה..." לקראת סוף המכתב הוא פונה אל רבו בבקשה שישתדל להתרים עבור 'קופת הרבנים' של הרב זוננפלד. תרפ"ו [1926].

21. פסק-דין מבהיל של רבי יוסף חיים זוננפלד:

הרב זוננפלד קובע שאסור לערוך נישואין במקרה שידוע שהזוג לא ישמרו על טהרת המשפחה.

[1] דף סטנסיל, לא חתום.

22. ועד העיר:

רשימה של רבנים נצרכים, מחשובי העיר.

[3] דפים.

23. מכתב התקשרות בין וועד העיר להרב הגאון הצדיק רי"מ בידרמן שליט"א (זצ"ל):

מכתב בו הם מגוללים את רקע הפירוד מהוועד המאוחד עם הציונים. וכעת עם הופעת 'הגאון הצדיק רבי יעקב מאיר בידרמן', מצאו חברי הנהלה לנכון למנותו כחבר העדה החרדית. עם התחייבות לתשלום משכורת.

רבי יעקב מאיר בידרמן, מגאוני פולין, חתן בעל 'שפת אמת', וחותן בעל 'אמרי אמת'. עד שנות מלחמת העולם הראשונה היה שקוע ראשו ורובו בתורה ועבודה. בעקבות החורבן שהותירה אחריה המלחמה, אזר חלציו להרמת קרן התורה וגם בעסקנות ברוחניות וגשמיות. הוא נבחר למזכירות 'מועצת גדולי התורה'. בשנת תרפ"ה ביקר בארץ כדי לפשר בין המחנות, וכאן מצאו לנכון למנותו כחבר עדה"ח. תגלית בלתי ידועה ממקורות נוספים.

24. ההכנות הראשונות להכרזה על ההפרדות מ'הוועד הלאומי':

חותמים הרבנים והעסקנים: ר' יעקב חנוך סנקוויץ [ראש ישיבת שפת אמת], ר' זלמן סולובייצ'יק, ר חיים שלמה רוזנטל, ר' יצחק דוד ברינשטין ור' אהרן הלטובסקי.

25. מכתבו של רי"ח זוננפלד אל 'חבר הלאומים' שמשרדם הראשי היה בז'נבה: 

במכתבו הוא מגולל את ההבדלים המהותיים בין התנועה הציונית לבין הקהל החרדי. והוא מבקש מהם אישור להכרה בלעדית בתור עדה יהודית נפרדת. 'חבר הלאומים' היה ארגון בינלאומי אשר הוקם אחרי המלחמה הראשונה, ומטרתו הייתה: מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, פירוק מנשק, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה. מסמך היסטורי!

[3] דפי סטנסיל, חותמת הועד.

26. מכתב אל רבי מנחם מנדל זאק אב"ד ריגה, לקבל על עצמו משרת הראב"ד: 

בתמוז תרפ"ט נפטר הראב"ד רבי מרדכי לייב רובין, לאור האבידה הגדולה פנו ראשי העדה החרדית אל הרב זאק שיאות למלא את מקומו, ולעמוד לימין רי"ח זוננפלד "ובהיות לפי הידיעות שנמסרו לנו אין חכם ונבון ככת"ר, אשר עטרת תפארת זו הולמתו, ואשר שם לו בגבורים ללחום מלחמת ד' ולשאת דגל היהדות החרדית ביד רמה...".

[3] דפי סטנסיל, לא חתום.

27. מכתב אל 'מנהל המחוז' של המנדט הבריטי: 

שתדלנות להוריד את מס-המצות שנאפות מטעם העדה"ח. מכתב משנת תרפ"ב אל רולנד סטורס, המושל הבריטי של ירושלים, בקשה דחופה להזמין פגישה. בהשתתפות הד"ר דהאן. כתב יד.

28. מקבץ עשרות מכתבים מטעם העדה החרדית:

המכתבים ממוענים אל ראשי הקונסוליות בירושלים (שהיו כל-יכולים), אל ראש העיר, משרדי הממשל והמשטרה. תוכן המכתבים: שתדלנות למען היפרדות העדה החרדית, ייצוג עבורם, ברכות לימי-הולדת ושנה-טובה וכדומה. תגליות היסטוריות!

כ[65] דפים, רובם בסטנסיל. לא חתומים.

29. מכתבו של רי"ח זוננפלד אל הקונסול ההונגרי: 

לאחר משפטי שבח והילול על דאגתו ליהודי הונגריה תושבי העיר, הוא מבקש הימנו לקבוע תאריך לפגישה.

[1] דף רשמי, לא חתום.

30. מכתב של 'ועד העיר לקהלת אשכנזים' אל 'הרב הגאון המפורסם איש האשכולות מוה"ר מנחם מרדכי פרנקל מניו יורק:

בקורת נגדו על שפועל ביד-אחת עם אנשי הרב קוק. תרפ"א [1921].

[5] עמודים, הכל בכתב יד. (כנראה לא חתום.)

31. מכתבו של רי"ח זוננפלד אל מנהל המחוז הבריטי:

בקשת רישיון לשאת דרשות ביום שבת ר"ח ניסן בהיכל ישיבת מאה שערים. הנואמים יהיו: הרב זוננפלד, ר מרדכי ליב רובין ור' בן ציון יאדלר. 21 אפריל 1921. הרקע לבקשת הרשיון, כנראה, עקב המצב הבטחוני המתוח אחרי התפרצות פרעות הערבים בניסן תר"פ, אז נרצחו שבעה יהודים, ויותר ממאתיים נפצעו, בתי כנסת ובתי יהודיים נבזזו ונשרפו, ומאז לא נשמר סדר בעיר. ככל הנראה לכן ביקשו הרבנים רישיון, כדי לקבל שמירה מהשלטונות במשך השבת.

[1] דף כתוב כתב יד המזכיר.

מצב כללי טוב.