חוזה בכתב יד על הדפסת לוח הקיר היומי העברי הראשון בעולם - עם חתימה מוקדמת של המו"ל, אליעזר בן יהודה, מראשית ימיו ...

חוזה בכתב יד על הדפסת לוח הקיר היומי העברי הראשון בעולם - עם חתימה מוקדמת של המו"ל, אליעזר בן יהודה, מראשית ימיו בארץ - תרמ"ד 1894
עד לתקופתו של אליעזר בן יהודה, הודפסו לוחות שנה עבריים בספרים ובחוברות. בן יהודה חפץ להדפיס לוח שנה בסגנון אחר לגמרי: לוח יומי, שלכל יום בו יהיה דף לעצמו. הלוח ייתלה על קיר הבית, ובכל יום ייתלש הדף הקודם (כפי שנהוג היום בלוחות מהסוג הזה). לוח כזה הנו שימושי יותר מאשר הלוחות המודפסים כחוברות, ותועלתו מרובה. הלוח נקרא "לוח טָרָף" על שם טריפת הדפים. הלוח שהדפיס בן יהודה הוא הלוח העברי הראשון מאז ומעולם מהסוג הזה!
מטרתו של בן יהודה בהדפסת לוח הקיר העברי הייתה לחזק את התודעה ההיסטורית הלאומית, שהייתה מרכז חייו ומוקד מפעליו של בן יהודה. בעמודיו של הלוח צוינו, בתאריכים המתאימים, אירועים היסטוריים מחיי העם היהודי, ובאופן מכוון לא צוינו אירועים מההיסטוריה של אומות העולם. בן יהודה הסביר כי מטרתו של הלוח היא: "למען הזכיר את היהודי בכל יום דברי ימי חייו... שהם מקור החיים לעם היהודים".
בחודש כסלו תרמ"ד החל בן יהודה לעסוק בהדפסת לוח השנה. הלוח הוא ממפעליו הראשונים אחרי עלייתו ארצה. החתימה שעל החוזה שלפנינו היא מוקדמת מאוד - עשרות שנים לפני החתימות של בן יהודה המצויות כיום. מעולם לא נראתה במכירה פומבית חתימה כה קדומה שלו!
הלוח נדפס לראשונה לקראת שנת תרמ"ה, בחודש אב "אלף ושמונה מאות ושש עשרה לחורבן הבית" - תרמ"ד. (לוח עברי זה היה גם מכשיר להפצת רעיונו של בן יהודה על שינוי התאריך, לפי החורבן).
הלוח היה בעל תבנית קטנה. הדפים של ימי החול נדפסו על נייר לבן, ושל שבתות - על נייר אדום. בשער הלוח הוזכרו שלושת השותפים: בן יהודה, ליפשיץ וריבלין. הלוח נדפס בדפוס של ר' אברהם גאגין ושותפו שמואל צוקרמן.
כל העותקים המעטים שהודפסו מהלוח אבדו במשך השנים. עותק בודד שמור בידי משפחת ריבלין, צאצאיו של השותף בהדפסה ראובן ריבלין, ועל פי עותק זה נכתבו המחקרים שעסקו בנושא.
לפנינו החוזה המקורי שנכתב לקראת הדפסת הלוח, מתאריך ג' באב תרמ"ד (1884). החוזה נכתב ע"י ריבלין, וחתומים עליו בן יהודה וליפשיץ, המודים שקיבלו מריבלין במזומן סך עשרה נפוליון זהב להוצאות הדפסת הלוח, וכנגד זאת הם מתחייבים להשתדל במכירת הלוחות. "ואם יצליח ה' מעלינו ורווח לנו, אז חובה עלינו לתת לה' ראובן חמשה עשר למאה מכל הריוח אשר יעלה ממכירת הלוחות...".

אליעזר בן יהודה (תרי"ח 1858 - תרפ"ג 1922) נולד בשם אליעזר פרלמן. למד בנעוריו בישיבה בעיר פלוצק, שם נחשף להשכלה. בשנת תרמ"א עלה ארצה. עבד בעיתון החבצלת וחתם את מאמריו שפרסם שם בכינוי "בן יהודה". נודע כמחיה השפה העברית כשפת דיבור לאחר שבמשך אלפיים שנות גלות לא היה בה שימוש כשפה מדוברת. יסד וערך עיתונים שונים (ביניהם "הצבי") להפצת רעיונותיו העבריים והלאומיים המיוחדים.
ר' ראובן ריבלין (תרכ"ד 1863 - תרפ"ט 1928), ידידם של ר' עוזר דב ליפשיץ וביל"ויים אחרים. משנת תרמ"א עזר בניהול הוועד הכללי בירושלים, שבראשו עמד קרובו, רבי יוסף ריבלין זצ"ל. מבוני השכונות החדשות בירושלים. אחרי פטירת רבי יוסף ריבלין בתרנ"ו נתמנה במקומו כמנהל הוועד הכללי "כנסת ישראל". משפחת ריבלין הייתה ידידה של משפחת בן יהודה, ואף תמכה בה. נכדו הוא נשיא המדינה מר ראובן ריבלין, הקרוי על שמו.
עוזר דב ליפשיץ, מראשוני הביל"ויים ומזכיר התנועה. עלה ארצה בשנת תרמ"ג. מחבורת הביל"ויים שהתקבצו לגור בירושלים בשכונת נחלת שבעה. מזכיר אגודת "תחיית ישראל", שבן יהודה היה חבר בה. אחת ממטרות האגודה: השלטת השפה העברית בקרב יהודי ארץ ישראל. אספות הארגון נערכו בביתו של ר' יחיאל מיכל פינס בנחלת שבעה. למפגשים אלו היו מגיעים גם ראובן ריבלין ובן יהודה. ליפשיץ היה עיתונאי חרוץ, שהתחיל את עבודתו ב"מבשרת ציון" והמשיך ב"הצבי" - שני העיתונים שיסד וערך בן יהודה.

מסמך היסטורי חשוב, יחיד מסוגו, עם חתימה מוקדמת מאוד של בן יהודה.
דף משבצות מקופל. גודל העמוד הכתוב: 20 ס"מ.
מצב: מצוין. סימני קיפול. ייתכן שחסרות מילים בודדות בתחילת החוזה.