מכירה פומבית 093 ספרי קודש, כתבי יד, מכתבים רבניים, ציונות, ארץ ישראל, חפצי יודאיקה, ארכיאולוגיה ואומנות יהודית
Winner'S
5.4.16
מרכז שטנר 3 קומה א' גבעת שאול ירושלים, ישראל
המכירה הסתיימה

פריט 37:

ויזת הצלה 'סוגיהרה', חתומה על ידי שני חסידי אומות העולם, קובנה וריגה 1940. נדיר מאוד

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נמכר ב: $10,000
מחיר פתיחה:
$ 10,000
הערכה :
$15,000 - $20,000
עמלת בית המכירות: 20%
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
המכירה התקיימה בתאריך 05/04/2016 בבית המכירות Winner'S
תגיות:

ויזת הצלה 'סוגיהרה', חתומה על ידי שני חסידי אומות העולם, קובנה וריגה 1940. נדיר מאוד
"איני יכול לתת לבני-אדם הללו למות, בני-אדם שבאו אלי לקבל עזרה כשהמוות מרחף מעל ראשיהם. יהא העונש שאקבל אשר יהיה, ברור לי כי עלי לפעול על-פי צו מצפוני." (סמפו סוגיהרה)
ויזת מעבר מקובנה לאי קורוסאו דרך יפן, אשר ניתנה להצלת חיי היהודי ישראל גורודוקי מהעיירה ג'נו (Janow) בפולין, חתומה על ידי שני הקונסולים חסידי אומות העולם מצילי היהודים סמפו סוגיהרה ויאן זווארטניק, ותגלית: חותמת דיפלומטית יוונית לא ידועה עד כה. קובנה, ליטא וריגה, לטביה, יולי - נובמבר 1940. פריט ייחודי והיסטורי נדיר ביותר.
4 עמ', 29.5 ס"מ. תעודת אזרחות פולנית בת 4 עמודים של היהודי ישראל גורודקי (Gorodecki) אשר ניתנה בחסות קונסול הבריטי והמשרד הבריטי לאינטרסים פולניים בקובנה, ליטא. תמונה של גורודקי עם חתימתו וחותמות פולניות ובריטיות, מילוי פרטים אישיים בכתב יד. בעמוד השני, ויזה לאי קוראסאו מס' 1407 מהתאריך 22.7.40 חתומה על ידי הקונסול ההולנדי יאן זוארדטניק, ו'ויזת מעבר' כתובה וחתומה אנגלית ויפנית, ע"י הקונסול היפני סמפו סוגיהרה מהתאריך 30.7.40. בנוסף ויזה ליוון חתומה ע"י הקונסול היווני בריגה, לטביה מהתאריך 21.11.40. 
מסמך היסטורי נדיר וחשוב, עדות למעשיהם האציליים של דיפלומטים אשר עשו את כל אשר ביכולתם על מנת להציל יהודים בשואה. חתום על ידי שניים מתוך ששה עשר דיפלומטים שהוכרו כחסידי אומות העולם ודיפלומט נוסף שלא היה ידוע עד כה כי הציל יהודים. מסמך זה היווה הסיכוי היחיד לנושאו להינצל מהמוות.
עם פלישתה של גרמניה לפולין בפרוץ מלחמת העולם השנייה, יהודים רבים מפולין נמלטו אל המדינות הבלטיות. בקיץ 1940, כאשר רוסיה סיפחה את ליטא בכח, ניסו הפליטים להימלט מאירופה בכל דרך אפשרית. שערי העולם היו נעולים ואי אפשר היה לעבור בברית המועצות ללא ויזה בעלת תוקף ליעד הסופי. יאן זווארדניק, איש עסקים הולנדי אשר מונה כקונסול זמני בליטא, הסכים להנפיק ויזות אל האי קוראסאו ההולנדי ואף הצהיר (בהסתירו את האמת) כי אין צורך בוויזת כניסה אליה. הסובייטים נתנו את הסכמתם לכך שהפליטים יעברו בברית המועצות בדרכם לקוראסאו, ובתנאי שיקבלו אשרות מעבר מיפן. כיוון שכך פנה ד"ר זרח ורהפטיג, ממנהיגי ה'מזרחי', לקונסול היפני, סמפו סוגיהרה וביקשו להעניק את האשרות.  צ'יאון "סמפו" סוגיהרה (1900 - 1986 ) (Chiune Sugihara) שימש כסגן הקונסול של האימפריה היפנית בליטא בקובנה, אשר שימש כקונסול בפועל בחלון ההזדמנות הקריטי של קיץ 1940. למרות שממשלתו דחתה את ההצעה, החליט סוגיהרה לפעול ולהעניק את האשרות לפליטים היהודים הרבים שצבאו על דלתות הקונסוליה. בשבועות הנותרים לפני יציאתו מקובנה, הקדיש את מרב זמנו למתן האשרות הללו. תלמידי ישיבה רבים, כגון תלמידי ישיבת מיר שנמלטו אף הם לליטא, ניצלו את ההזדמנות לצאת משם. בתחילת אוגוסט 1940, עם כניסתם בפועל של הרוסים לאזור, נאלצו סוגיהרה וזווארדניק להפסיק את פעילותם. עוד בעלותו על הרכבת, המשיך סוגיהרה בחתימת הדרכונים, בידעו כי כל אחד מהם הוא הצלת חיים עבור המקבל. בסופו של דבר הספיקו סוגיהרה וזווארדניק להנפיק כ 1500 דרכונים מצילי חיים. שני הדיפלומטים זכו לאות 'חסיד אומות העולם' על ידי יד ושם. במסמך שלפנינו תגלית היסטורית: ויזה נוספת שהונפקה על ידי ה קונסול היווני בריגה, לטביה בחודש נובמבר 1940, לאחר עזיבתם של סוגיהרה וזווארדניק. במוזיאון 'יד ושם' אין כל עדות לפעילות זו של הקונסול היווני בהתערבותו למען הפליטים היהודים בלטביה, גם לאחר סיפוחה של לטביה על ידי ברית המועצות בקיץ 1940.
ישראל גורודקי נולד ב 1888 למשפחה יהודית ענפה אשר גרה בעיירה ג'נו (Janow) בפולין בקרבת הגבול עם בלרוס וליטא. שמו של ישראל מופיע לראשונה ברשימת הפליטים של הג'וינט ב 1940, ונראה כי הוא נמלט עם קרוב משפחתו בשם אבא אל איזור וילנה. ב30 ליולי 1940, ימים אחדים לפני סגירת הקונסול, הספיקו ישראל ואבא לקבל ויזות יחד מאת סוגיהרה. הויזה מריגה מעידה כי ישראל המשיך בנדודיו ללטביה. מה עלה בגורלו של ישראל איננו ידוע, אך נראה כי לא עשה את מסע הארוך אל יפן וייתכן והוא נהרג עם פלישת הגרמנים לאיזור במבצע ברברוסה. אבא, שהיה צעיר ממנו ב 17 שנה, הספיק להימלט אל יפן בחודש מאי 1941, הגיע אל הקהילה היהודית בשנחאי, ומשם היגר לארה"ב בשנת 1956. רוב בני משפחת גורודקי אשר נשארו ביאנוב בפולין נהרגו על ידי הנאצים בשואה.
סימני קיפול עם קרעים זעירים. מצב טוב.
 
 
 
 

לקטלוג
  לפריט הקודם
לפריט הבא 
נגישות
menu