ספר לחם יהודה – ליוורנו, תק"ה – עותק של האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יום טוב", שעבר לבנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, עם ...

ספר לחם יהודה – ליוורנו, תק"ה – עותק של האדמו"ר מסיגט בעל "קדושת יום טוב", שעבר לבנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, עם חתימות וחותמות אחיו בעל ה"עצי חיים" – חתימת רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך"

ספר לחם יהודה, על הרמב"ם, חלק ראשון, מאת הגאון רבי יהודה עייאש. ליוורנו, [תק"ה 1745]. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר מסיגט רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל "קדושת יום טוב" ושל בניו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ורבי חיים צבי אב"ד סיגט.
בדפי הבטנה רישומים מליציים, חתימות וחותמות של "חיים צבי ט"ב [טייטלבוים] / M. Sziget / Teitelbaum H. ", הכותב שהספר שייך לאביו הגאון הקדוש רבי חנניה יו"ט ליפא ט"ב.
חותמות בעלות שונות של אחיו – האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים, עם הכתובות: "אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א", "אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל".
ספר זה היה שייך קודם לכן להגאון רבי שלמה גאנצפריד מאונגוואר בעל "קיצור שולחן ערוך". בשער הספר מופיעה חתימתו: "שלמה גאנצפריד". חתימות נוספות בשער: "הק' שמואל [זנוויל?]"; "יוסף מרדכי הכהן" [כנראה, רבי יוסף מרדכי כהנא אב"ד טעטש, בעל "דברי צדיקים", נפטר בסיגט בשנת תרנ"ו. נכדו של רבי יוסף מרדכי כהנא ראב"ד סיגט שנפטר בשנת תקצ"ד. ראה אודותיו פריט קודם].
בעמוד הריק שבסוף החלק הראשון מופיעה רשימת מפתחות בכתב-יד (יתכן והיא בכתב-ידו של רבי שלמה גאנצפריד).
[4], קיח, [1] דף. 31 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. סימני עש קלים. כריכה ישנה, עם שדרת עור חדשה.

הגאון הנודע רבי שלמה גנצפריד (תקס"ד-תרמ"ו), ראב"ד אונגוואר עיר מולדתו, משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו ועמד בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה. בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר), וחינוכו עבר לידי הרב צבי הירש הלר [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר שנת תרכ"ד [ב"אוצר ישראל", ניו יורק תרס"ט, נכתב שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי ד"ר יצחק ריבקינד הופיעו ממנו עד שנת תש"כ למעלה ממיליון טפסים]. ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור בשנת תקצ"ד בעיר אפען, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה ואף עיטרו בהגהותיו. 

האדמו"ר הקדוש רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (תקצ"ו-תרס"ד), בנו וממלא מקומו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב". תלמיד אביו ומגדולי תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. רבו ה"דברי חיים" אמר פעם לאביו ה"ייטב לב" כי "עשאו כלי שלימה". מסופר כי הרב הקדוש משינאווא אמר עליו "...שהוא בקדושה מבואו לעולם הזה, עד צאתו לעולם הבא". לאחר פטירת אביו נתמנה על מקומו ברבנות העיר סיגט וכמנהיג עדת החסידים אחריו. תחת הנהגתו גדלה חסידות סיגט ומספר חסידיו נאמד באלפים. היה מגדולי מנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש, קנאי ללא פשרות ומתנגד חריף לתנועה הציונית. לאחר פטירתו נדפס חיבורו "קדושת יום טוב" על התורה והמועדים. בניו הקדושים הם האדמורי"ם רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים", שמילא את מקומו כאב"ד ואדמו"ר בסיגט, ורבי יואל טייטלבוים בעל "ויואל משה" שכיהן כאב"ד ואדמו"ר בסאטמר.

האדמו"ר הקדוש רבי יואל טייטלבוים מסאטמר (תרמ"ז-תשל"ט), בנו הצעיר של האדמו"ר רבי חנניה יו"ט ליפא בעל ה"קדושת יו"ט" (תקצ"ו-תרס"ד), ונכדו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי היהדות החסידית באזור מרמרוש.

נודע מנעוריו כאחד מגדולי דורו, בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בגיל צעיר נתמנה לכהן ברבנות העיר אורשיווא. בשנת תרפ"ה עבר לכהן ברבנות העיר קרָאלי (על מקומו של רבי שאול בראך שעבר לכהן ברבנות קאשוי), ובשנת תרצ"ד עבר לכהן ברבנות העיר סאטמר. בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי-מתפשרת באזור מרמרוש. מעמודי התווך של עולם התורה בדור שלאחר השואה. לאחר הצלתו מהשואה הגיע לארה"ב וכונן בה את קהילת חסידי סאטמר – העדה החסידית הגדולה בעולם. נשיא "העדה החרדית" בירושלים, וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב וברחבי העולם. מחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" עה"ת, ועוד.